Narboni on Guide for the Perplexed, Introduction, Author's Introduction

אמר משה ב"ר מאיר ב"ר משה בן אבא מארי בן מר דוד הנרבוני

למה שהיתה שלימות הנפש אמנם הוא בשלימות מעלות המדות ומעלות שכליות והיו המעלות השכליות מבוארות בחכמות ומעלות המדות בחכמה המדינית והיתה התורה האלהית רומזת אל מעלות השכליות וביחוד אל המושכלות הנתלות באלהים ית' ומלאכיו ומעשה מרכבה בכלל ויחסי הנמצאות השפלות והוא המתואר במעשה בראשית והשפעתם מאתו ומדרגותם וסדרם וידיעתו והשגחתו והנהגתו ית' להם ומדותיו ותאריו כלומר דרכי השם ר"ל מעשיו במציאות והנבואה ואמתתה ומדרגותה והצלחת הנפש ותכליתה ותכלית הנמצאות כלם ושלמותם והנה היא גם כן התורה כולה מבארת מעלות המדות ומארכת בהם כי החלק הראשון על אמתתו מיוחד לחכמים ואם כבר יכללו להמון באופן מה כפי הדמיון ההמוני אמנם החלק השני המיוחד ומיוסד להמון עד שיוכרחו בו והוא נאות וטבעי לחכמים השלמים יחויב שיהי' שלימות הנפש בתורה האלהית גם עמידת משכנה אמנם הוא בה רק שיראה כאלו יש שם מחלוקת בין החכמה והתורה למה שהיו אופני ציור האמתיות מתחלפים בין מה שיובן להמון ובין מה שיובן לחכמים יחידי הסגולות והתורה אמנם ייוחדה להמון כי הם הרבים והם אשר אליהם נתנה ראשונה ולזה ימשך מזה בלבול לחכם המעיין בתורה שיהיה נבוך ובכאב אנוש ולהסיר את המבוכה הזאת ולרפאות זאת המחלה ולהאיר עיני החכמים בא מאור הגולה הפלוסוף האלהי הרמב"ם ז"ל וחבר הספר האלהי הזה ויסד שמו נגזר מן תורה עד שיחדהו בהראותו בו מי שידבר עמו וחזק בו וקראהו מורה הנבוכים כמו שביאר הוא בפתיחה ולמה שראינו אנחנו מעלת הספר ויקרתו כאלו הוא נר מאיר כל מחשך עד כאלו הוא צורת התורה באמת הנאמר עליה תורת ה' תמימה משיבת נפש ליסודה והתחלתה כי היא תכלול לשלמות הנפש בשני החלקים הנזכרים במדות ובדבריות וראינו כי רוב תועלות הספר ובפרט היקרים ממנו והנפלאים כאלו נפקדו ממנו למה שנפקדו ממנו החכמים בעונותינו לרוב התרשלות ומעוט ההשתדלות וזה לבזיון החכמה בין האומה ובזיון אנשיה ובעליה להתפשטות הסכלות ולהעדר האמת ומצורף לזה אורך הגלות ותקפו ותכיפת הצרות וקשיין העירני רוחי ריח נדיבה להרחיב ולמלאות נקבי המשכיות ולפרש הספר הנפלא האלהי הזה גם בקצת מקומות אעיר על מה שבא עליו מן המחלוקות היתה הסבה בזה המשך המחבר אחר דעת בן=סינא ודבריו והוא אשר כבר ישיגוהו התפישות אך לא אאריך בזה כי אין זה מוטל עלי במה שהוא פירוש והכל כפי מה שאראה בתועלתו ולמה שהי' המאמר בזה דברו בו עם מי שהתפלסף והיה הפי' אמנם הוא מה שבכח המאמר להוציאו לפועל לא מה שבא בו בפועל אלא שהוא יקצר למי שלא ראה המאמרים אשר יצטרכו להציע לפני הספר ההוא הלכנו בזה דרכו והרחבנו ובארנו דבריו אל הפלוסוף ולנאות אליו ולכל מי שישתוקק לו אך לא לבלתי ראוי כי אין ראוי לאנוס בדבור לשום אדם והוא פועל בחיריי ג"כ לא יאות לחלוק על הכוונה האלהית הרבנית המושלת על הכל וצריך לחלוק כבוד לרב ולקיים מצותו ולבלתי עבור על השבעתו ואם באמת רוב סודותיו כבר נודעו לנו מספרי החכמות הכוללים למה שהעמידוהו עליו אלא שהוא המשלים והוא אשר העירנו ראשונה וראוי לישא פנים לסבה המקדימה כ"ש כשהיתה מעת הנערות כי מנעורי גדלני אבי ע"ה עליה ולזה אין כונתי בזה לבאר רק מה שבא מעומק הלשון מבלי האריך בביאורמה שבא בו מעניני החכמות ומבלי גלוי פנים בהעמיק להרחיב סודותיו כי אין זה מטבעם גם כי כבר כללתי רוב באורם בספרי החכמות הבלתי משועבדים לזה מהם בפירושי לספר הכונות מהם בפירושי לאיגרת אפשרות הדבקות ופי' לחי בן יקטן ואם לא ימלט מדבריו לבלתי אעיר על סודותיו ומצפוניו כי טבע החריצות יכרחני לזה אך באופן ראוי ובשיעור ראוי עד שייוחד למי שראוי ואם ראוי כבר אמתנוהו בגלוי ואחרי הודיעי כונתי ומה שצריך להקדימו ושאלת העזר מעת הראשון ית' ראשונה נתחיל באשר התחיל:

מי עמד בסוד ה' וירא וישמע את דברו מי הקשיב דברו וישמע תחלת דבר אדני בהושע

עם ה' אלה ביחוד השם ית' אשר אין אמתות לאחדותו אלא בהרחקת הגשמות ולמה שהיו סתרי התורה הם אשר התבארו במופת ליודעים כי התורה המיוחדת אצל היודעים היא החכמה ראוי לכל חכם שישא פנים לתורתו הראשונה שהיא המשותפת לכל ר"ל תורת ה' תמימה לבלתי יגלה סתריה ובלתי יחלוק על כונתה אשר שמה האמתות המיוחדות בהשגתו נעלמות מן ההמון אמר סוד ה' ליראיו ר"ל הסודות אשר הם על אמתת השם ראוי שייוחדו ליריאיו וכבר ביאר האלהי ע"ה כי ראוי ללכת בעקבות תורתינו האלהית להסתיר מה שהסתירה כי אי אפשר לחלוק עליה כמו שאמר אחד מן האלהיים מי שמגלה סוד האלוה ימיתהו והטבע האלהי ר"ל טבע הנמצאות הקושר קצתו בקצתו המאחדו והמנהיגו יחייב זה כי הוא רצה בסדור הנמצאות ובגלוי הסתרים יתבלבל הסדור ויאבד המסודר והנה יתחייב מהמסדר הכרתתם אמנם חשב הרב כי אין מכלל הסתרים הפשטות הגשמות ואמר בפרק ל"ה מן החלק הראשון כי הרחקת ההגשמה ראוי שישתתפו בה ההמון והסגולות ואם יובדל הלמוד ההמוני מן הלמוד הסגוליי ובנה רוב ספרו על באור זה והתחיל בפרקיו בביאור אמתת הצלם כי המובן ממנו כולל ההגשמה להמון וכאלו שאר הענינים הגשמיים חלק לו או משיגים לו וכן בכתב אשר שלח אל התלמיד השלם החשוב עורר אל ההקדמה אשר יתן לפלוסופים כי בה יתבאר מבוקשנו ר"ל מציאות השם ואחדותו והרחקת הגשמות וההקדמה אשר יתנה ממנה היא קדמות העולם ר"ל הבריאה הנצחית וההנעה תמיד וזהו אשר כוון אליו באמרו הנה ושאגיד לך אלו הכונות אשר למדברים ואם הדברים ההם מופתיים ואי? לאו מאיזה מלאכה הם ירמוז לזה כי ראיותיהם על חדוש העולם אינם צודקות גם אין דרך אל ביאור השלשה דרושים היקרים באל ית' אלא מן הפועל המיוחד לו והיא התנועה תמיד במתנועע ממנו וכבר ביאר כי הוא אמנם העירהו על זה החבור מפני ההתחבריות ההם שקדמוהו עמו והוא אמרו העירוני החבורים ההם והבן אמרו אליכם אישים אקרא האמתיות וקולי הדמיוני לבני אדם שהם ההמון ושית לבך לדעתי ואין הכונה במאמר הזה להבינם כולם להמון ולא למתחילים בעיון ולא ללמד מי שלא עיין רק בחכמת התורה ולפי שחכמת התורה כוללת כל חכמה שיתבאר בה מציאת האל ואחדותו והרחקת הגשמיות וסתרי הטבע והאלהות מכלל מעשה בראשית ומעשה מרכבה הנה מי שעיין בחכמת התורה כבר יוכל במאמר הזה להבינו כלו מאליו בשביל זה פירש מה הנרצה אצלו הנה בחכמת התורה ואמר ר"ל תלמודה עוד ביאר מה הסבה שהצטרך לקשר מאמרו בזה התנאי והוא בארו ר"ל תלמודה וכי הסבה היא מה שבארנוהו ואמר כי ענין המאמר הזה וכל מה שהוא ממינו הוא חכמת התורה על האמת כמו שאמר ית' ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה והציקוהו פשטי התורה ומה שילך בדרכו והוא מה שלא סר היותו מבין מדעתו או הבינהו זולתו מהמון סכלי המתחכמים מענייני השמות ההם ונשאר במבוכה ובהלה אם שימשוך אל שכלו האמתי ושישליך מה שידעהו מהשמות ההם אשר אינם אלא דמיונות ויחשב שהוא השליך פינות התורה או שישאר עם מה שהבינהו מהם או שחשב להבינו ולא ימשך עם שכלו העיוני המשקיף האמת אך ישליכהו אחרי גוו ויטה מעליו כאלו העינים לאחור נבראו ולא לפנים ויחשוב עם זה וכו' שמעשה בראשית הוא חכמת הטבע ומעשה מרכבה הוא חכמת האלהות וכשהפועל מחוץ יקרא מלאכותי כנגר שהוא חוץ מן העץ המתפעל אל קבול צורת הארון וכשהפועל בפנים יקרא טבעי כי יפעלהו הטבע בכח המצייר אשר בזרע להשלים אריגת העובר ותמונתו ולזה נקרא חכמת הטבע מעשה בראשית ר"ל נמצאות מתחדשות בהתחלה היא בעצמותם בהישרת הטבע האלהי השכלי הנה אמרנו מעשה בראשית נרצה בו מעשה נעשה בבראשית ובהתחלה היא בעצם ההוא וכאשר ההתחלה היא בו במה שהיא תקנה לו התנועה אשר בו מציאותו והוא נבדל ממנו במה שאיננו כח מתפשט בו נקרא מעשה מרכבה כי הסוס טפלה לרוכב ואין הרוכב הנפרד טפל לסוס ודע כי הענינים הטבעים ג"כ אי איפשר לגלותם בלמד קצת התחלותיהם על מה שהם בביאור וכבר ידעת אמרם ז"ל ולא במעשה בראשית בשנים ביאר בכאן כי ראשית ירצה לומר התחלה וכי ספור מעשה בראשית ירמוז בו ביאור קצת ההתחלות שהן החומר והצורה וההעדר והם ג"כ סודות מסודות החכמה האלהית כי חכמת הטבע והאלהות כבר ישתתפו על חקירת ההתחלות הטבעיות אלא שחכמת הטבע תחקור בהן מצד שהן התחלות לנמצאות טבעי וחכמת האלהית שהן התחלות לנמצא ותשלים מהותם ויש מי שלא יגיע למדרגה שיאור חשכו בה כברק שהוא מעלת הנבואה ר"ל הדבוק בשכל הפועל אבל בגשם טהור זך והוא המופת ובכלל העיון אבל יציץ ויעלם כאלו הוא להט החרב המתהפכת שהוא בעל לטישה והארה אבל מתהפך לכן אמר וישכן את הכרובים ואת הלהט החרב המתהפכת לשמור דרך עץ החיים כי במחשבה ושכל יקח מעץ החיים פן ישלח ידו אם יזכה אלא שאין ההצצה עומדת תמיד לסבת ההיולי המתהפך ללהט ובעבור זה כשכיון כל חכם יודע על דרך מופת אלהי יודע הנמצא במה שהוא נמצא רבני נכנע לדת אך לא כבהמה הנמשכת לרצונה אבל בעל אמת ללמד דבר מזה הענין לא ידבר כי אם במשלים וחידות יען יובנו כפי טבע המבין כאלו החכמים והיודעים נמשכים אחר הענין הזה ברצון אלהי כמו שימשכום עניניהם הטבעיים כי הרצון האלרי גזר סדר המציאות והתמדתו והענינים הטבעים והצורות והמצוות ומה שמביא אל תקון הקבוץ כלם נתנו מרועה אחד הלא תראה כי השם ית' כשרצה לתתננו שלימים ולתקן עניני המונינו בתורתינו המעשיית אשר היא התכלית המכוון בתורה בעצם אשר לא יתכן אלא אחר דעות שכליות התחלתם השגתו ית' כפי יכולתנו המכוון במעמד הר סיני ובפרט בראשית הדברות אשר לא יתכן זה אלא בחכמה האלהית ולא תגיע החכמה האלהית אלא אחר חכמת הטבע כי חכמת הטבע פתיחה לזה בהכרח ולכן שם פתיחת ספרו ית' במעשה בראשית שהיא חכמת הטבע כבר העירוך על היות אלו הענינים סתומים אמרו לפיכך סתם לך הכתוב בראשית ברא אלהים ואם היה נרצה בו מה שיבינהו הנער בבית רבו כפי מה שידרשהו הדרשן העני לא היה אומר סתם לך הכתוב ומה מאד הפליג לדקדק אמנם דמיון המין הראשון ממשלי הנבואה אמרו והנה סלם יורה על השתלשלות המציאות וסדר חלקיו ואמרו מצב ארצה יורה על עולם היסודות שהוא כל מה שבתוך גלגל הירח ואמרו מגיע השמימה יורה על עולם הגלגלים והנה מלאכי אלהים יורה על עולם השכלים הנבדלים ואמרו עולים יורה על כי הם עלות ויורדים עלולים בצרוף ואמרו והנה ה' נצב עליו יורה על ענין שביעי כי הוא יתע' הסבה הראשונה והוא על הסולם נבדל מכל גשם לא בו היפך מאמר הכופרים ומגדל וראשו בשמים והנה פרשתי זה ואם הוא מובן לרוב המעיינים למה שאין במאמרו מלה מורה על באורו גם כי ראינו הרב בעצמו יפרש זולת זה בעתיד אבל מה שראוי שיובן בזה המקום הוא מה שבארנוהו כי חומר האדם הקרוב הוא חומר שאר ב"ח כאברי האדם שהם חומרו הקרוב כ"ש המתדמה החלקים בעצם ובבשר והליחות כל שכן הרחוק שהם היסודות כ"ש אשר בכח שהוא החומר הראשון והשמר מקור עת לעשות לה' הפרו תורתך באורו לולי חברו האמתי כבר היתה התורה האמתית מופת בידיעות מזוהמות ובהאמתת ענינים גשמיים באל ית' וברוחניים ודי בזה הערה והסבה החמשית הכרח הלמוד וההבנה והוא שיהיה שם ענין סתום קשה לציירו יצטרך להבינו או ללוקחו הקדמה לבאר ענין קל הציור אשר הענין ההוא קל הציור צריך שיוקדם בלמוד על הראשון ההוא הסתום בדקדוק אמתתו להיות ההתחלה לעולם בקל ויצטרך המלמד שיקל בהבנת הענין ההוא הראשון הסתום מצד שיזכור בה כדי לבאר הענין קל הציור בהעברה על איזה דרך שיזדמן ובעיון גס ולא ידקדק באמתתו אבל יונח כפי דמיון השומע עד שיובן מה שירצה בו עתה ולהבינו באמצעותו מהבנת הענין הקל הציור ואחר ידקדק הענין ההוא הסתום הראשון ותתבאר אמתתו במקום הראוי לו וזה כענין הסוג והוא שלקח בבאורו מאמר העצם בעיון גס אשר הסוג והמין ילקח אח"כ בביאור אמתת העצם וידקדקו עניני המאמר אח"כ בחכמה האלהית ראה ר' מחבר המשנה דבריו שלר' פלוני בכך וסתם לן כותי' וחסר הבעלים והמה מתנאי הסתירה וההפוך שיהיה הנושא לגזרות אחד ובכאן נושא שתי הגזרות מתחלפים ואף כי הם חלקיות מנאם סותרים למה שאין מהאומרים אחד שיכלול האמת והשקר וכאלו האמת וסותרו כלומר שהוא סותר האמת והוא השקר מיוחס אל כל אחד מהרבנים ובכלל החיוב והשלילה ולולי זה הצד לא תחלוט בזה סתירה אחר שאמר בכאן סתם לן כותי' ובכאן סתם לן כותי‘ ויש מקום עיון וחקירה שהנביאים יניחו סותרים כפי הדרוש אשר יתעסקו בו בשביל העומק והמשל ולא נחם אלהים כל אשר חפץ לאיש כמוך רשעך ולא יוכל ה' עוד לתת כי בושתי לשאול מן המלך מאמר בני הנביאים כי נשאו ה' לא יטיב ה' ולא ירע והוא מאמר רבני והצודק מפי עליון לא תצא הרעות והטוב בראשית ברא בורא שמים ונוטיהם ונושנתם השכם ושלוח לאמר לתת לאיש כדרכיו ויורו למלך יאשיהו כי לא יראני האדם וארא את ה' ופני לא יראו ותמונת ה' יביט הלמתים תעשה פלא יחיו מתיך ורבים עד אין מספר והכונה המשל ודע כי אני כבר שמתי כסותרים מה שיתחלפו בו האומרים כי דברי הנביאים דבר ה' הוא פתחו שערים בשתוף השמות ויבא גוי שלם שומר האמתות וכדומה לזה בהתחלה הראשונה: