נמצאת כולה שתי ערוגות ואין לה חיתוך אזנים טריפה. ותמה הרב כס"מ למה כתב זה רבינו אחר שכתב דין נמצאו שתי האונות כאונא אחת ה"ז חסירה וטריפה דבמכל שכן אתיא. ונראה דיש ליישב ע"פ מ"ש הש"ך ביו"ד סוף סי' ל"ה לחלק בין כשכל הריאה דבוקה לשלא נדבקה רק אונא אחת דהתם מהני היכר בסימנים שהן שתי אונות דבוקות ע"י סמפון וכה"ג משא"כ כשכל הריאה דבוקה לא מהני היכר בסימנים רק בסדק וחיתוך עיי"ש. וכן יש לדייק מלשון רבינו דגבי נמצאו ב' אונות כאונא אחת כתב אם היה ביניהן כמו עלה הדס כדי שיוכר שהן ב' דבוקות מותרת ואם יש היכר בסימנים הרי ניכר שהן ב' דבוקות ואילו גבי נמצאת כולה ב' ערוגות ואין לה חיתוך אזנים כתב סתם טריפה משמע דלא מהני היכר סימנים בלא חיתוך כלל. וא"כ אתי שפיר ולק"מ מה שתמה הכס"מ דלפ"ז על כרחך הוצרך רבינו לאשמועינן זה כאן דלא אתיא מדין נמצאו ב' אונות כאונא אחת כמ"ש:
ובזה נסתלקה נמי קושיית הלח"מ שהקשה לקמן בפ"י אמאי שמנה רבינו במנין הטרפות חסרה הריאה ממניין האונות. נמצאת הריאה בלא חיתוך אזנים. דהא היינו הך וכל שכן הוא. ולפי מ"ש לאו היינו הך דאתי לאשמועינן מאי דליתא בהך דחסרה הריאה ממניין האונות:
וע"פ מ"ש נסתלק מ"ש הכ"מ לקמן בסוף דין ח' שטעם רבינו שפסק דשיעא כאופתא הוי ודאי טריפה הוא משום דאמר רבא ה' אוני אית לה לריאה אי חסר טריפה דלפי מ"ש לא דמי כלל ההיא דשיעא לדרבא. תדע דלפי דברי הכס"מ קשיא לההיא לישנא דמפרש דברי רפרם הכי דמאי אתי לאשמועינן הא מדרבא אתיא אלא ש"מ דלא דמי לההיא דרבא. ומה שדקדק הכ"מ דאמאי לא כתב רבינו בזה דהוי ספק טריפה כדכתב באינך לישני דרפרם י"ל דשאני התם דלישנא דשיעא הוי לישנא בתרא משו"ה חשיב ודאי: