והנובלות שהן פגין מברך תחילה שהכל. ובפירוש המשנה פ"ו דברכות כתב רבינו דנובלות הן הפירות שנפלו מן האילנות פגים קודם שנתבשלו. ומשמע דבכל הפירות קאמר ואף בענבים שכבר הגיעו לכפול הלבן שנקראים בוסר אין מברכין עליהן ברכת פרי העץ וכן משמע מדברי הש"ך שכתב ביו"ד סי' רצ"ד דאף דנובלות דענבים אע"ג דהוו פרי לעניין ערלה ורבעי אפ"ה לעניין ברכה לא הוי פרי ומברכים עליהן שהכל. ומשמע דאף שהגיעו לשיעור בוסר דאז הוא דנאסרו משום ערלה ורבעי וכדמוכח במתניתין דפ"ק דערלה ודברי רבינו בסוף פ"ט מהלכות מעשר שני ונטע רבעי. ואפ"ה אינו מברך עליהן אלא שהכל [ונראה דטעמא משום דלא מצינו דאיקרי פרי כלל אלא בשהגיע לעונת המעשרות דבו נאמר מפרי העץ אבל הבוסר שאינו חייב במעשר לא נקרא פרי כמו שנראה מדברי רבינו בפ"ב מהל' מעשר וכיון דלא מצינו שנקרא פרי כלל לכך לא תקנו בברכתו לשון פרי כלל רק שהכל. ואינו מוכרח דמכל מקום נקרא פרי גבי נזיר וכן כפניות פרי לכל דבר חוץ ממעשר כדאיתא בערובין (דף כ"ח) אלא משום דאמר התם גבי חזיז דאין מברכין אלא שהכל משום דלאו גמר פרי] וזה דלא כמ"ש הכ"מ בהלכות מעשר שני ונטע רבעי בפרק הנזכר בפשיטות דעל בוסר דענבים מברך בורא פרי העץ ומחמת כן הוקשה אצלו דברי רבינו דשם ולפי מ"ש אתי שפיר דברי רבינו ויתבאר התם בס"ד. [ושם יתבאר ג"כ הטעם דסמדר אסור בערלה וברבעי אף שאינו נקרא פרי. ומיהו כשהגיע לעונת המעשרות נראה שגם רבינו מודה דמברכין עליה בורא פרי העץ כיון שאז נקרא פרי העץ כדמוכח בפ"ב מהל' מעשר וכן בפ"ה מהל' שמיטה מוכח שאז הוא פרי גמור שהרי נתבטל מהאילן דין שביעית וכן דעת הגאון בביאורי או"ח דברכה הוי כמעשר. ובערובין (דף כ"ח ע"ב) פרש"י דאם הוא גמר פרי לעניין מעשר כ"ש לשאר מילי. ועיי' בס' א"צ מה שתמה על דברי הט"ז באו"ח].