אכל דגן שלוק כמו שהוא מברך לפניו בורא פרי האדמה ולאחריו בורא נפשות רבות. רבינו ז"ל לא מספקא ליה כדמספקא ליה לר"י כמ"ש התוס' בפרק כיצד מברכין (ברכות דף ל"ז) דשמא חכמים כיילי ליה במה שאמרו בברייתא התם מין דגן ולא עשאו פת ברכה אחת מעין ג'. גם לא משמע ליה דיוקא של הרא"ש והגהות שכתבו דמשמע דקאמר מין דגן אפי' אכלו חי דומיא דשבעת המינין דמדכר בהדיא. ונראה דטעמו של רבינו הוא דס"ל דליתנהו להני דיוקא דדייקי הר"י והרא"ש מלישנא דחכמים דברייתא שזכרתי. שהרי באמת חכמים עצמן לא קאמרי כלל ההוא לישנא דהתם. אלא רבן גמליאל קאמר ליה התם בברייתא וחכמים עליה הוא דמהדרי שהרי הכי מתניא התם ר' יהודה אומר משמו של רבן גמליאל כל שהוא מז' המינין ולא מין דגן או מין דגן ולא עשאו פת ר"ג אומר ג' ברכות וחכמים אומרים ברכה אחת מעין ג' ור"ג גופיה ודאי דלא כייל ליה לדגן במה שאמר מין דגן ולא איירי באכל דגן חי. דהא בסוגיא דסוף פ' כיצד מברכין (ברכות דף מ"ד ע"א) מבואר דר"ג מודה בכוסס חטה שאינו מברך ג' ברכות. ולפ"ז כיון דר"ג גופיה דנקט ההוא לישנא דמין דגן לא כייל לדגן חי ולא נקט ליה דומיא דשבעת המינין. מהיכא תיתי לן לומר דחכמים כיילו לדגן חי. ומצאתי להפני יהושע שכ"כ ותמה על דברי ר"י שבתוס'. ושוב ראיתי שכבר הקדים בזה הרשב"א בחידושיו והוא דעת רבינו].