1
עד היכן כיבוד אב ואם וכו'. ז"ל הטי"ד סי' ר"מ כתב הרמ"ה הא דבארנקי של בן מצי לאכלומיה דוקא מקמי דשדייה לים דאפשר דמימנע ולא שדי ליה אבל בתר דשדייה אסור לאכלומיה דמאי דהוה הוה כו' ודוקא לאכלומיה אבל למתבעיה בדינא שרי למתבעיה ע"כ. והא דכתב הרמ"ה דשרי למתבעיה בדינא הוא דוקא כפי סברתו דאית ליה דמקמי דשדייה לא שרי להכלימו מש"ה כתב דלאחר דשדייה נהי דאסור להכלימו מ"מ שרי לתובעו בדין אך למאן דאית ליה דאף מקמי דשדייה אסור להכלימו גם לבתר דשדייה אינו יכול לתובעו כ"כ בתשובת המנהיר סימן קל"ו ואין דבריו נראים בעיני ודו"ק: