1
מנה הלויתיך כפר בב"ד ואמר להד"מ כו'. מ"ש ה"ה ז"ל היאך מקבלין שבועתו נגד שני עדים כו' איברא דמצינו שבועה אפילו נגד העדים היכא דהאמין הלוה למלוה כשני עדים ובאו עדים שפרעו דחוזר המלוה ונפרע מהלוה מחמת נאמנותו ואח"כ יתבע הלוה למלוה מנה לי בידך מחמת שפרעתיך על חוב אחד שתי פעמים ומשביעו למלוה שלא נפרע אלא אחד אע"פ שהוא נגד שני העדים כמ"ש רבינו כל זה בפט"ו מה' מלוה ולוה. ושאני הכא שהיא שבועה כדי ליטול וא"א להשבע נגד העדים. אבל התם שהלוה תובעו מנה לי בידך לא פטרינן ליה משום דשבועתו נגד העדים ודו"ק: