כל חשוד על השבועה אין משביעין אותו וכו'. כתב הטור סימן צ"ב בשם הרא"ש ז"ל על ראובן שנתחייב שבועה לשמעון ורוצה שמעון שיחרימו בב"ה על כל מי שיודע אם ראובן עבר על השבועה כדי לפוסלו והשיב חלילה וחס לא תהא כזאת בישראל לבייש בן ברית כו'. והר"ב פ"מ ח"ב סימן ס"א מייתי תשובת הרשב"א שנראה שחולק בזה יע"ש באורך. ומרן ז"ל בספר ב"ה כתב וז"ל ויש ליישב דהרא"ש איירי כשאין זה יודע שעבר הלה על השבועה אלא שהוא רוצה להחרים אולי ימצא מי שיודע שעבר על השבועה והרשב"א מיירי ביודע ודאי שהוא חשוד ושיש עדים יודעים ואינם רוצים להעיד ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי ע"כ. והנה מתחלת דבריו נראה דס"ל כסברת הרב פ"מ אך מסוף דבריו נראה דס"ל כמהראנ"ח דהדבר תלוי ביודע שיש עדים בדבר וכן נראה מדברי מרן בשלחנו. וא"כ מוכרחים אנו לומר שתחלת דברי מרן שבספר ב"ה שכתב בשאין זה יודע שעבר הלה על שבועתו לאו דוקא אלא הדבר תלוי באם יודע שיש עדים בדבר או לא וכמו שסיים מרן. ונראה שיש לדקדק כן מדברי הרא"ש דאי הרא"ש ז"ל מיירי בשאינו יודע דעבר על השבועה למה לא בקש שיחרימו על כל מי שיודע שראובן פסול לשבועה אלא ודאי דשמעון ידע דמקודם ראובן עבר על השבועה ודוק: