חייבי חטאות כו' וחייבי אשמות כו'. וקיימא לן נמי שכל היום מכפר כמ"ש רבינו מי שבא על ידו ספק עבירה כו'. ואני מסתפק אם אכל ביום הכפורים עם חשיכה חצי זית וליל מוצאי יוה"כ חצי זית מהו. והנה אין ספק דכשם דלענין חטאת אם אכל ב' חצאי זיתים בכדי אכילת פרס מצטרפין ואפילו בשני תמחויין כמ"ש רבינו רפ"ו מהלכות אלו ה"נ לענין אשם תלוי אם אכל ב' חצאי זיתים בהעלם אחד ולא נודע לו אם אכל חלב דמצטרפין שהרי כללא כייל רבינו בפ"ח הלכה ו' כל דבר שחייבין על ודאו חטאת קבועה אחת חייבין על לא הודע שלו אשם תלוי אחד. הן אמת דהיכא דאכל מב' תמחויין ב' חצאי זיתים בהעלם אחד אני מסתפק לענין אשם תלוי משום דאפשר דמה שאכל מהתמחוי האחד היה חלב ומה שאכל מהתמחוי הב' היה שומן. אך הא פשיטא לי דאם אכל מתמחוי אחד כגון שהיו כאן שתי חתיכות אחת חלב ואחת שומן לדידן דבעינן חתיכה משתי חתיכות ואכל חצי זית מחתיכה אחת וחזר ואכל מאותה חתיכה עצמה חצי זית אחר בכא"פ דמצטרפין אך אם אכל מהחתיכה האחרת ה"נ פשיטא דאין כאן חיוב קרבן כלל דהא ע"כ חתיכה אחת היתה שומן ואיך יביא קרבן על חצי זית חלב אך באוכל מחתיכה אחת שני חצאי זיתים בזה הוא שכתבנו דפשיטא לן דמצטרפין ויביא אשם תלוי. ולפי זה אני מסתפק אם אכל ביוה"כ עם חשיכה חצי זית ומוצאי יוה"כ אכל מאותה חתיכה עצמה חצי זית אחר בכא"פ מהו שיצטרפו דהא קי"ל דיש ידיעה לחצי שיעור ואינם מצטרפין לענין חטאת כמ"ש רבינו בפ"ו הלכה ח' ופשיטא דלענין אשם תלוי כל שהיתה לו ידיעת ספק בינתים פשיטא דאינם מצטרפין דהא קי"ל דכשם דידיעת ודאי מחלקת לחטאת כך ידיעת ספק מחלקת לאשם תלוי וכמ"ש רבינו בפ"ח הלכה ח' וקי"ל דיוה"כ במקום אשם תלוי קאי והו"ל כאילו היתה לו ידיעת ספק בינתים. וראיתי בפ"ד דכריתות (דף ח"י) אהא דאמר רבי זירא כאן שנה רבי ידיעת ספק מחלקת לחטאת דהקשה רבא מדתנן אכל היום אכל למחר נהנה היום נהנה למחר נהנה היום אכל למחר ואפילו מכאן ועד ג' שנים מנין שהם מצטרפים זה עם זה ת"ל תמעול מעל ריבה ואמאי הא כיפר עליה יוה"כ ופירש"י ז"ל דאי ידיעת ספק מחלקת הא הוי יוה"כ כידיעת ספק ואמאי מצטרפין ותירצו אמרי כי מכפר יוה"כ על איסורא על ממונא לא מכפר ואבע"א כי מכפר יוה"כ על כוליה שיעורא על פלגא דשיעור לא מכפר ע"כ. הרי דאע"ג דיוה"כ הוי כידיעת ספק מ"מ מצטרף מה שמעל קודם יוה"כ עם מה שמעל אחר יוה"כ משום דאינו מכפר על פלגא דשיעורא. ואע"ג דאנן קי"ל דאין ידיעת ספק מחלקת לחטאת מ"מ יש ללמוד מזה לענין אשם תלוי דקי"ל דידיעת ספק מחלקת דאין יוה"כ מכפר על פלגא דשיעורא ולא חשיב יוה"כ כידיעת ספק ומצטרף חצי זית דיוה"כ עם חצי זית דמוצאי יוה"כ כל שיהיה בכא"פ. ואע"ג דגבי מעילה קי"ל אפילו מכאן ועד ג"ש מצטרפין שאני מעילה דריבה הכתוב דכתיב תמעול מעל אבל בעלמא פשיטא דכל ששהה יותר מכא"פ אינן מצטרפין. ועיין מ"ש רבינו בפ"ח מהלכות אבות הטומאה וז"ל אכל פחות מכשיעור וטבל ועלה ואכל מעט כו' הרי דאין הטבילה מועלת לחצי שיעור ה"נ אין יוה"כ מועיל לחצי שיעור. ומיהו יש לחלק ביניהם דשאני טבילה מיוה"כ ולעולם דיוה"כ מכפר חצי שיעור מכ"ש דכשיעור. אך סוגית הגמרא דכריתות מוכחת בהדיא דאין יוה"כ מכפר על חצי שיעור והוא דבר פלא בעיני. (א"ה עיין עוד מזה לקמן פי"ב מהלכות אלו):