הבא על אשת אביו הבא על אשת אחי אביו. (צ"ל הבא על אביו הבא על אחי אביו וכן מתבאר לקמן ריש פ"ד יע"ש). ומ"ש רבינו נמצאו כל כריתות שבעריות כ"ג ובשאר העבירות י"ז. בפרטן אתה מוצא כ"ו וי"ז בשאר עבירות הרי מ"ג שיתחייב עליהם חטאת קבועה ומה שמנה כ"ג הם העריות שבא עליהם אזהרה מיוחדת לכל אחת ואחת וכמו שתראה במנין המצות יע"ש. אך אם אשתו ואם אמה ואם אביה אין בהם אזהרה מיוחדת אבל הם בכלל אשה ובתה בת בנה ובת בתה. עוד נ"ל שחשבון זה של כ"ג הוא חשבון הכריתות ואינם כי אם כ"ג לפי שהבא על אביו ועל אחי אביו כבר יש בהם כרת משום השוכב את הזכר וכן הבא על אחותו שהיא בת אשת אביו כבר יש בו כרת משום הבא על אחותו כמו שנתבאר זה במסכת יבמות ובאלו השלשה לא בא בהם אזהרה מיוחדת כי אם לחייבם שתי חטאות נמצאו שלחשבון החטאות הם כ"ו ולמנין הכריתות הם כ"ג. כן נראה מדקדוק דברי רבינו שכתב נמצאו כל כריתות שבעריות כ"ג. וראיתי להרב בעל לח"מ שהקשה דבריש כריתות מני אשת אחי אמו ולמה לא מנאה רבינו ודבריו תמוהים דע"כ ט"ס הוא דנפל בספרים משום דאשת אחי אמו שניה היא כמו שנתבאר בפ"א מהלכות אישות. ואולי גירסת הרב היתה אשת אחיו מאמו ומש"ה תמה על רבינו. ומ"מ גם לפי גירסא זו קשה דבפרטן אתה מוצא ל"ז ובמתניתין תני ל"ו. ועוד קשה דאמאי לא תני נמי הבא על אחותו בתרתי אחות מאב ואחות מאם אלא ודאי דגירסא זו ליתא. ושוב מצאתי נוסחי דוקני דליתא להאי בבא וכן היה גירסת ר"ע ז"ל וזה פשוט. עוד תמה הרב על רבינו דכי היכי דמנה אחות בתרתי דהיינו אחותו ואחותו שהיא בת אשת אביו ה"נ ימנה בתו שתים דהיינו בתו מאנוסתו ובתו מנשואתו וכן אמו בזנות חייב אחת ואם היא אשת אביו חייב שתים והניח הדבר בצ"ע. ודבריו תמוהים לפי דמה שמנה בת אשת אביו הוא מסוג מה שמנה הבא על אביו ועל אחי אביו לפי שכל אלו יש בהם אזהרה מיוחדת כדי לחייבם שתים אבל בתו מאנוסתו אין בה אזהרה מיוחדת כדי לחייבו שתים ומה שיתחייב שתים הוא משום אשה ובתה שהזכיר הכתוב אע"פ שאינה בתו וכן אמו יתחייב שתים משום אשת אביו שהזהיר הכתוב אע"פ שאינה אמו וכבר מנה רבינו אשה ובתה ואשת אביו וא"כ לאיזה תכלית ימנה בתו מנשואתו ואמו שהיא נשואת אביו. סוף דבר שדברי הרב בחשבון זה מרפסן איגרי ועל הסמ"ג יש לתמוה למה לא מנה אחותו שהיא בת אשת אביו וצ"ע. ועיין בגירסת מגדול עוז דגריס נמצא כל כריתות שבעריות כ"ו: