וכל עבירה שחייבין על זדונה כרת. ראיתי לרבינו ז"ל במנין המצות סי' שנ"ב שמנה כל מחוייבי מיתת בית דין שאין בהם כרת וכתב שהם עשרה ולא מנה המכשף בכללם. משמע דס"ל דמכשף יש בו כרת אף שלא נזכר בתורה מ"מ דמי לאוב וידעוני וקצת סמך יש לסברא זו מההיא דס"פ ד' מיתות דאמרינן אלא אוב וידעוני בכלל מכשפים היו וכו' ודוק. ובלאו דמכשף סי' ל"ד כתב דמכשף בשוגג חייב חטאת קבועה וכ"כ הר"ב החינוך. ולפ"ז יש לתמוה למה לא מנה רבינו המכשף בכלל המ"ג ובריש כריתות נמי לא תני ליה במתני' דל"ו כריתות. ומ"מ דברי רבינו דבמנין המצות צריכין תלמוד משום דבת"כ פ' ויקרא גבי פר כהן משיח מוכח בהדיא דמכשף לית ביה כרת דמייתי לה בהדי מסית ומדיח דכוותיה ומוכח נמי התם שאף אם היה מן הדין שיתחייב חטאת אף בדבר שאין בו כרת מכשף אין בו חיוב חטאת משום דאין בו מעשה וצ"ע. ומ"ש והמגדף מפני שאין בו מעשה, עיין בלח"מ. ובתשובות מהר"ם די בוטון (דף קכ"ט):