כיצד הרי שהיה נזיר עובר לפניו כו'. ברפ"ק דנזיר וכתבו התוס' בגמרא מוקי לה בנזיר עובר לפניו ולגופיה לא איצטריך דהא מרישא שמעינן לה אפילו כי לא אמר אלא אהא ונזיר עובר לפניו דהוי נזיר אלא לדיוקא איצטריך דדוקא דאמר כזה דהאומר הריני אפילו נזיר עובר לפניו לא מהני דטפי משמע אהא כזה מן הריני דלא סיים כזה ע"כ. וסברא זו הביאה הר"ן בפ"ק דנדרים (דף ט') ונחלק עליהם וכתב דהריני לא גרע מאהא יע"ש. וראיתי להרב תויו"ט ברפ"ד דנזיר שכתב ומסייע להו לתוס' שכתבו דהריני לא סגי כמו אהא דהא הכא נמי ואני לחוד לא מהני אלא ע"י התפסה דתוך כדי דבור אע"פ שהנזיר עובר לפניו ע"כ. ואין דבריו נראין בעיני דודאי לישנא דואני גריעא טובא דבשלמא אהא או הריני מורה על קבלת שום דבר בגופו אלא דבגמרא הקשו ודלמא הריני בתענית קאמר ותירץ שמואל בשעה שנזיר עובר לפניו שמורה שהקבלה היתה על הנזירות אבל אומר ואני אין במשמעות דבריו קבלת שום דבר כלל ומש"ה אפילו כי נזיר עובר לפניו לא מהני כלל אלא ע"י התפסה דתוך כדי דבור וזה פשוט. ומ"ש רבינו וכן אם אחז בשערו כו' ה"ה אם אחז בשערו ואמר הריני בזה ה"ז נזיר דמשמעו הריני בשער זה לגדלו כן נלמד מדאמרינן בפ"ק דנזיר (דף ג') הריני כזה נהי נמי דתפוס בשערו הריני בזה לא אמר כו':