הלך בעלה ולותה ואכלה וכו'. כתב ה"ה בשם הרשב"א וז"ל עוד כתב ונ"ל דכיון שכן המפרנס סתם אשת חבירו וכו' (עיין במ"מ) כוונת ה"ה בזה סתומה ולא ידעתי במה הוא שדחה דברי הרשב"א שהרי יסוד הרב ז"ל בזה הוא לומר שהמפרנס סתם לאשה או לחבירו מסתמא לא לשם מתנה הוא אלא לשם הלואה מההיא דיתומים שסמכו אצל בע"ה ומההיא דיורד לתוך שדה חבירו. א"כ כיון שלא פירש אדעתא ליטול מן הבעל סתמא דמילתא לאשה עצמה הלוה והבעל חייב במזונותיה א"כ זה שהלוה לה חוזר וגובה מדרבי נתן דהנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו מוציאים מזה ונותנין לזה. א"כ כל מה שדחה ה"ה בין הבאת תועלת לסילוק הנזק לא איריא כלל לפי יסוד הרשב"א דכל זה שייך גבי מבריח ארי מנכסי חבירו ופורע חובו אבל כאן כיון שהיא נטלה והיא החייבת והבעל חייב מדין מוציאין מזה ונותנים לזה דחייב הבעל לפרוע מה שלותה. וצ"ע כך הבנתי דברי הרשב"א כמ"ש לעיל. אחר שכתבתי זה ראיתי להריב"ש סימן תפ"א שכתב זה שכתבתי בשם הרשב"א דסובר הרב ז"ל דאפילו במפרנס סתם דלא הניח מעותיו על קרן הצבי היינו דמשתלם מן הבעל אבל האשה אינה חייבת כלום ומצא תשובה להרשב"א במפרנס סתם אף שהיה חייב מעות לאשה שדן הרשב"א שלא תקבל לו בחשבון חובה ממה שהוציא לה במזונותיה ע"כ. וכפי זה קשיא לי בדברי הרשב"א דלמה במפרנס ופירש בעד חוב שחייב לה בעלה למזונותיה הניח מעותיו על קרן הצבי ומה בין המפרנס סתם שגובה מן הבעל הא בשניהם אין האשה חייבת כלום לדעת הרב וא"כ בין בסתם בין במפרש הו"ל פורע חובו של חבירו וצ"ע. אחר כל זה ראיתי תשובת הרשב"א במיוחסות סי' י"ד וכנראה היא התשובה שרמז הריב"ש וכתב וז"ל ומיהו בזנה סתם לא הניח מעותיו על קרן הצבי אלא הבעל חייב לשלם דומה ליורד לתוך שדה של חבירו ונטעה שלא ברשות ע"כ. ומעתה נתבארו דברי הרב המגיד ז"ל. ומיהו עדיין לא יצאנו מידי שאלה שהקשינו מה בין זן סתם למפרש כיון שאין עליה שום חיוב ונשאר חילוק הרב ז"ל דק כחוט השערה ויש להתיישב עוד בזה. עוד כתב הרמב"ן שם וז"ל מ"מ לענין תשלומי האשה פשוט הוא שאינה חייבת לו כלום וכו'. ודבר גדול דיבר הרב כאן דאפילו שיש בידו מנכסי האשה ופרנסה סתם לא מנכינן לה משלה כלום דלאו אדעתא שתשלם היא פרנסה דהא פירות שהיו ביד הזקן הו"ל לתפוס בהם בעד מזונות והוא פלא. ועיין בענינים קרובים לזה בתשובת מהרימ"ט חלק אה"ע סימן מ"ג במשא ובמתן שלו על דברי מהר"ש יפה ז"ל ונפלאתי עליהם איך לא הזכירו כלל הלכה זו. והיותר קשה על מהרימ"ט שפירש דברי הרשב"א האמורים על עסקי קידושין נגד סברת הרשב"א ז"ל האמורים כאן יע"ש. (* א"ה עיין בדברי הרב המחבר לעיל פרק ד' מהלכות אלו דין ה'):