לפני החג
כמו בחג הפסח גרמה קדושת החג גם ביום הכיפורים ל"גלישה" של החג מעבר ליום עצמו. גם פסח מתחיל למעשה בבוקר שלפני החג, או אפילו אור לארבעה עשר46ראו המבוא למסכת פסחים. . ביום הכיפורים אנו שומעים על סעודה חגיגית במיוחד לפני כניסת הצום. סעודת ערב יום כיפור נחשבה לסעודת מצווה. המשנה מונה את הימים שבהם נהגו הכול לאכול בשר, וחכמים התקינו הסדרים כספיים מיוחדים לשם כך: "ערב יום טוב האחרון של חג, וערב יום טוב הראשון של פסח, וערב עצרת, וערב ראש השנה, וכדברי רבי יוסי הגלילי אף ערב יום הכפורים בגליל" (משנה, חולין פ"ה מ"ג). מהמשנה שם אף עולה שגם רבי יהודה מסכים עם ההלכה, אלא שחולק על פרט אחד בה. כך גם משנת נדרים קובעת שדרך בני אדם לאכול בשר בערב החג (משנה, נדרים פ"ח מ"ו). ייתכן שהדגש על סעודת מצווה דשנה ערב יום הכיפורים בא כדי להבליט את הניגוד בין בני אדם רגילים והכוהן הגדול, שבערב יום כיפור מיעט באכילה (להלן, פ"א מ"ד). על סעודה מיוחדת בערב יום הצום שומעים אנו גם במדרש אחד (בראשית רבה יא ד, עמ' 91). במישור הרעיוני באה סעודת החג ערב הצום להדגיש את ההבדל בין צום מתוך אבל לצום מתוך מצוות החג.
גלישת החג לערבו עולה גם מתיאור ההכנות של הכוהן הגדול. אלו היו אמנם הכנות טכניות, אך היה בהן גם ממד של טקס ותחילת החג שבוע קודם (פ"א מ"א). כן אנו שומעים על אמירת וידוי ערב החג עוד לפני האוכל (תוס', פ"ד הי"ד), ועל הפסקת הלימודים בבית המדרש ערב החג כמו בפסח (בבלי, פסחים קט ע"א; סוכה כח ע"א). זו כנראה תופעה "רגילה" שהמועד, בגלל חביבותו, גולש מעבר לזמנו הרגיל ומתחיל קודם. כך אירע כאמור לפסח, וכך נקבעה גם תוספת שבת לפני השבת עצמה.