עריכתה של מסכת יומא
חכמים אחדים מדור יבנה היו מוסרי מסורות מהמקדש, וחכמים אחרים מיעטו למסור פרטים מעבודת המקדש. כך, למשל, רבי אלעזר בן עזריה ורבי טרפון, שבימי הבית היו נערים צעירים, מוסרים רק פרטים בודדים על המקדש. מוסרי המסורות הנזכרים בהקשר להלכות הבית הם רבי אליעזר בר יעקב, רבי שמעון איש המצפה, אבא שאול, אבא יוסי בן חנן ומעט מסורות מיוחסות לרבי חנינא סגן הכוהנים.
דומה שניתן לשרטט, באופן כללי ביותר, את החלוקה בין החכמים. לכמה מן הקבצים האלו, כגון תמיד ומידות, בידינו עדויות מפורשות שהם ממשנתם של חכמים שחיו ופעלו בימי הבית, אך גם האריכו ימים לאחר החורבן. משנת תמיד היא משנתו של רבי שמעון איש המצפה כעדות שני התלמודים, של רבי יוחנן בתלמוד הירושלמי ושל רב הונא בתלמוד הבבלי (ירו', פ"ב ה"ג, לט ע"ד; בבלי, יד ע"ב; טז ע"א). רבי שמעון איש המצפה חי ופעל בימי הבית אך האריך ימים לאחר החורבן, כשם שרבן גמליאל, אשר נזכר שעלה יחד עמו ללשכת הגזית, חי ופעל בימי הבית ופעל אף לאחר החורבן (משנה, פאה פ"ב מ"ו; יבמות פט"ז מ"ז). רבי שמעון איש המצפה מכונה בכל המקומות שנזכר בהם בכינוי "רבי", כינוי שמצורף לשמות חכמים שפעלו לאחר החורבן.
כיוצא בה משנת מידות, שהיא משנתו של רבי אליעזר בן יעקב, כפי שהעיד על כך רבי אבהו בירושלמי (פ"ב ה"ג, לט ע"ד) אחרי עדותו של רבי יוחנן על משנת תמיד: "מדות דרבי אליעזר בן יעקב היא". רב הונא חוזר על עדות זו בבבלי (טז ע"א). עדותם זו מבוססת, כמו שאומר הבבלי שם, מתוך משנת מידות גופה. במשנה מידות אנו שונים: "מערבית דרומית – אמר רבי אליעזר בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת" (פ"ב מ"ה), וכן שם: "לשכת העץ – אמר רבי אליעזר בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת" (פ"ה מ"ד). מסתבר, כפי שהעמידנו אפשטיין11אפשטיין, מבואות, עמ' 32-31. , שרבי אליעזר בן יעקב שנה במשנתו "שכחתי", והתנא המאוחר הוסיף: "אמר רבי אליעזר בן יעקב" כדי ללמדנו שהמוסר בגוף ראשון "שכחתי" הוא רבי אליעזר בן יעקב, וכדי להקביל לדברים אלו את דברי אבא שאול הכתובים בשני המקומות (על פי מקור אחר) שהוסיף תנא מאוחר. שם בפרק א משנה ב אמור במשנה: "ורשות היה לו (ל"איש הר הבית") לשרוף את כסותו", ללוי ש"ישן לו על משמרו", ועל זה רבי אליעזר בן יעקב מוסיף: "פעם אחת מצאו את אחי אמא ישן ושרפו את כסותו". אף כאן, מסתבר, שנה רבי אליעזר בן יעקב בגוף ראשון: "פעם אחת מצאו את אחי אמא", ותנא מאוחר הוסיף שאלו הם דברי רבי אליעזר בן יעקב. מתוך שלוש העדויות בגופה של המשנה אנו למדים כי הוא חי בימי הבית ומוסר דברים ממה שראה וזכר מימי הבית, ואף זאת אנו למדים מן הדברים כי הוא חי לאחר החורבן, ובשעה שהוא שונה את סדרי הבית כבר אין הבית קיים ואינו יכול לומר מה היו משמשות לשכות אלו. רבי אילעאי מוסר הלכה בשם רבי אליעזר בן הורקנוס ומוסר כי בא לרבי אליעזר בן יעקב והודה לדבריו (בבלי, פסחים לט ע"א). גם רבי אליעזר נולד בימי הבית, אך עיקר פעולתו בימים שלאחר החורבן12אפשטיין, מבואות, עמ' 58-21. .
עם זאת, כפי שפירשנו13ראו המבוא למסכת חגיגה. , אין הכוונה שרבי אליעזר בן יעקב ערך את משנתנו, אלא שמשנתנו (משנת מידות במקרה זה) ליקטה הרבה מגופי תורתו ומושפעת מדבריו, אך לא כל המסכת נערכה על ידו.
בדיוננו בפרק ב14להלן, פ"ב מ"ג. ראינו כי משנת יומא אינה כאבא יוסי בן חנן, אינה כרבי אליעזר בן יעקב15להלן, פירושנו לפ"ב מ"ג ומ"ד, וראו עוד שם מ"ה; פ"ד מ"ו. ואף לא כאבא שאול. לפיכך, גדול הסיכוי ששמעון איש המצפה הוא התנא המרכזי של סדרי העבודה המנויים כאן. הירושלמי מעיר על סתירה בין משנה אחת בפרק ב למשנה בפרק א16לעיל, פירושנו לפ"ב מ"ג. , ואולי אלו מקורות שונים. כך פירש הירושלמי, אך בפירושנו להלן (פ"ב מ"ג) הוכחנו כי עדיף לתרץ את הסתירה גם ללא העמדתה כמחלוקת.