אגב הדיון בשאלה אם יש לגמור את האוכל שממנו החל לאכול ממשיכה המשנה לדון בשאלה של סיום האכילה בתנאים שונים.
היה אוכל באשכל ונכנס מן הגנה לחצר – לפי ההקשר המדובר ביום חול. אשכול ענבים, כמו כל פרי אחר, חייב במעשרות רק משהובא לביתו של בעל הבית. הבאה הביתה היא אחד התנאים ל"גמר מלאכה", שהוא מועד החיוב במעשרות, על כן אכילת הפרי בגינה או בשדה אינה מחייבת במעשרות. כל זמן שהפרי בגינה הוא פטור ממעשרות; ברגע שנכנס הבעל לחצר הוא חייב במעשרות (מעשרות פ"ג מ"ה ומ"ט)34בירו', מה ע"ג, מובאת דעתו של רבי יוחנן שחצר פטורה ממעשרות, ודומה שהדבר תלוי בסוג החצר, כמו שנקבע במעשרות פ"ג מ"ה. סוגיית הירושלמי למשנתנו (מה ע"ג) קושרת את דברי רבי אליעזר לדברי רבי טרפון במעשרות פ"ג מ"ט, ודומה שאין הכרח בקישור זה, ראו פירושנו למשנה שם. , אבל אין הוא יכול לאכול לפני שיפריש מעשרות, וגם אין הוא יכול להפריש את המעשר מהפרי בעת האכילה.
רבי אליעזר אומר יגמור – לפי העיקרון לעיל שלעוס כבלוע, מה שהחל באכילתו כאילו כבר נאכל. בהבנה הפשוטה "יגמור" הכוונה שיגמור בחצר. אבל ראשונים (הרמב"ם, ר"ש ואחרים) פירשו שיצא מהחצר ויגמור את הפרי. כל זאת כדי לתאם בין המשנה לבין עדותו של רבי נתן שנביא להלן. כמו כן בסיפא, "יגמור" משמעו יחכה למוצאי שבת ויגמור. פירוש זה קשה. אפשר להבין את התביעה שאדם האוכל פרי בשבת יפסיק וימתין עם סיום האכילה למוצאי שבת, אבל אי אפשר לקרוא לכך "יגמור". לדעתנו את המשנה יש להעמיד כפשוטה, שיגמור מיד, ורבי נתן החמיר ואמר שיחכה למוצאי שבת, כפי שנביא להלן, וכן פירש בעל מלאכת שלמה35בעל מלאכת שלמה שואל על מה חולק רבי יהושע, הרי למוצאי שבת ודאי שיכול לגמור. טיעון זה משכנע פחות, הרי לרבי אליעזר במוצאי שבת ובגינה יכול לגמור מבלי לעשר, ורבי יהושע דורש שיעשר. .
רבי יהושע אומר לא יגמור – רבי יהושע, כדרכו, סבור שלעוס אינו כבלוע, לכן יוציא את האוכל מפיו, יעשר (מפֵרות אחרים על פרי זה) ויאכל ללא הפרעה. במקרה זה אין כל סיבה לכך שלא יוציא את האוכל מפיו, בניגוד למקרה הקודם שהיה בו חשש של השחתת תרומה.
הגינה היא בדרך כלל גינת הירקות, שטח מושקה. המשנה מדגימה את דבריה ברישא ובסיפא במקרה של גפן בגינה הצמודה לחצר, זאת משום שהגינה הייתה לעתים קרובות סמוכה לחצר36להגדרת המונח "גינה" ראו נספח א למסכת עירובין. .
חשיכה לילי שבת רבי אליעזר לא יגמור37גם כאן מפרשים הרמב"ם, הר"ש ואחרים שיגמור במוצאי שבת, והפירוש קשה כפי שאמרנו ברישא. רבי יהושע אומר יגמור – בשבת אסור לעשר או להפריש תרומות, משום שיש בכך התקנת האוכל והכשרתו לאכילה (משנה, מעשרות פ"ד מ"ב). על כן הפתרון של הוצאת האוכל והפרשת תרומה מיד איננו מעשי. עם זאת, חילוף השמות והדעות קשה: וכי למה ישנה כאן רבי אליעזר את דעתו? וגם לדעת רבי יהושע, כפי שהיא ברישא, צריך להוציא את האוכל ולהמתין למוצאי שבת ואז יעשר כהלכה. פרשנים ראשונים העלו הצעות חריפות להיפוך העמדות, אך לפני שנפתחים שערי פירושים יש לברר את נוסח משנה. למשנתנו שלוש נוסחאות עיקריות:
1. הנוסח שצוטט לעיל38וכן ב- ב, ג7, ן (לפני התיקון), ת. .
2. בדפוסים ובכמה עדי נוסח: "רבי יהושע אומר יגמור ורבי אליעזר אומר לא יגמור"39ורשה, ו, ר, ת2. . נוסח זה משנה את סדר התנאים אך מותיר על כנן את העמדות השונות. בכל המחלוקות בפרקנו רבי אליעזר בא לפני רבי יהושע, על כן יש מקום לטעון שגם במשנה שלנו הסדר אינו שונה.
3. בכמה עדי נוסח אחרים: "רבי אליעזר אומר יגמור ורבי יהושע אומר לא יגמור"40כך, בשינויים קלים, ב- א, ז, ט, כ, ל, מ, נ, ן (לאחר התיקון), ס, פ, ץ, ש, ת3. . כן הנוסח אצל כמה ראשונים, אם כי ניכר שחלק מהם הכירו גם נוסחאות אחרות41זקש, זרעים, מביא כמה מהראשונים כגון רש"י ורבנו חננאל לביצה ע"א; ספר והזהיר ח"א נה ע"א; רבנו חננאל לפסחים קה ע"א; ריבמ"ץ ותוי"ט למשנתנו. בעל מלאכת שלמה מצטט בשם "רוב ספרים" כנוסח הדפוס, ומכריע כנוסח השלישי המוצע כאן. עוד מובאים שם ראשונים שגרסו כל אחד גרסה אחרת משלוש הגרסאות המוצעות כאן. . ראשונים שתירצו כאן את חילופי העמדות גרסו כאחת הנוסחאות הראשונות.
ההכרעה בין הנוסחאות השונות אינה פשוטה. לכאורה יש עדיפות מכרעת לנוסח 3. הוא מותיר את עמדות הראשונים על כנן, ואת סדר התנאים במשנה כמו המשניות הקודמות בסדרה. ברם, דווקא "פתרון קל" זה חשוד, שהרי לכאורה אם כך היה מה ראו מעתיקים לשנות את הסדר ואת רצף ההלכות והטיעונים? נוסח 2 הוא הקשה ביותר, גם הסדר שונה וגם העמדות הפוכות, ולכאורה הקשיים מטים את הכף לחשוב כי זה הנוסח הנכון. נוסח 1 הוא בעל עדיפות נמוכה ביותר. יש בו תיקון מֵכני של סדר הדוברים אך העמדות ההלכתיות הפוכות, אם כי הוא נתמך על ידי כתב יד קופמן שבדרך כלל נוסחאותיו מקוריות ומבוססות. להערכתנו הנוסח השלישי הוא המקורי, והוא נתמך על ידי מספר גדול של עדי נוסח, כולל ראשונים. הנוסחאות האחרות הן תיקון של סופרים שתמהו מדוע חוזרת אותה עמדה שלוש פעמים. לכאורה אם ביום רגיל נחלקים רבי אליעזר ורבי יהושע, והמשנה קובעת דין מיוחד לליל שבת, מכאן שבלילות שבת הדין שונה או הפוך. הנוסחה השנייה היא מעין תיקון של נוסחה זו על ידי סידור שמות הדוברים בסדר "הנכון". אם כן, הנוסחה השלישית היא המקורית, והאחרות הן תיקונים של מעתיקים שניסו ליצור מצב שבו לא תחזור המשנה על עצמה. אבל לפי דרכנו אין צורך בתיקון. המשנה אכן חוזרת על אותה עמדה שלוש פעמים. ההלכות השונות נשנו כל אחת במקומה, בהקשר אחר או בבית מדרש אחר. העורך (או אפילו העורך הקדום שלפני עורך המשנה שלנו) ליקט את ההלכות השונות ולא חש צורך לקצר או לאחד את המשניות.
בתוספתא מוסר רבי נתן את דעתו של רבי אליעזר באופן שונה: "ימתין עד שתצא שבת ויצא לחצר ויגמור" (פ"ז ה"י)42רבי נתן עלה מבבל כחכם העומד ברשות עצמו, ואף שפעל בדור אושא כמעט אינו נזכר במשנה. אבל בתוספתא הוא נזכר רבות, ועוד יותר במדרשי ההלכה ובברייתות בתלמודים. בדרך כלל הוא עומד בפני עצמו וממעט למסור דברי אחרים, כנראה משום שלא למד בחבורות הלימוד בארץ. עם זאת, פעמים מספר הוא מוסר את תורתו של רבי אליעזר (כגון לעיל מ"א, ראו פירושנו שם; תוס', פ"ט ה"ח; פסחים פ"ג ה"ח; כלים בבא בתרא פ"ד ה"ג), וכן מוסר בשם רבי טרפון (תוס', זבחים פ"ב הי"ג) שהיה מקורב לרבי אליעזר. רבי נתן לא פגש את שני החכמים הללו שכן הם מתו לפני עלייתו, אך פגש את תלמידיו, אולי את רבי אלעאי מאושא שבגליל, או תלמידים אחרים, ואולי הגיעו תלמידים כאלה לבבל ומהם למד. זיקתו להלכה הבבלית הקדומה עדיין מחייבת בירור. . אם כן, לרבי אליעזר לעוס אינו כבלוע לגמרי, ואם יש אפשרות נאותה אסור לו לגמור את הפרי לפני הפרשת מעשרות. עמדה זו חוזרת בירושלמי (מה ע"ג), ושוב מדגיש רבי נתן שרבי אליעזר אינו סבור שאם התחיל בהיתר מותר לו לסיים. מכל מקום, הסברו של רבי נתן עומד בניגוד מה להסברו של רבי נתן את דעתו של רבי אליעזר במשנה א (לעוס כבלוע). דומה שיותר משמשקף רבי נתן את טעמו של רבי אליעזר הוא משקף את עמדתו שלו, עמדה המקבלת את דברי רבי אליעזר, בעיקרם, אך מערבת לתוך דבריו מרכיב מדברי רבי יהושע, שאם יכול להמתין ימתין. אבל בתלמוד הבבלי (ביצה לה ע"א) מוסבר שרבי נתן כדרכו, וגם במשניות הקודמות רבי אליעזר מחייב להמתין, אם הדבר אפשרי, ולהשלים את האכילה בהיתר43בירו', מעשרות פ"ג ה"ח, נ ע"ד, נעשה ניסיון לקשר בין שיטת רבי אליעזר לבין שיטת רבי טרפון. שני חכמים אלו אכן קרובים זה לזה, אבל ספק אם אכן כאן זו שיטה הלכתית אחת. . כפי שהבאנו בגוף המשנה כך מפרשים ראשונים (רמב"ם, ר"ש) את דברי רבי אליעזר במשנה. אך דומה שרבי נתן חולק על משנתנו ומחדש בדברי רבי אליעזר החמרה שאינה בדבריו כפי שהביאם עורך המשנה.