ר' יהושע אומר תאינים שחורות מעלות את הלבנות [וה]לבנות מעלות [את ה]שחורות – הנחת היסוד של המשנה היא שאם נפלה תאנה אחת של תרומה לתוך מאה תאנים של חולין הן "מעלות", כלומר התרומה מתבטלת. פירוש זה של המונח "מעלות" הוא כללי, ויבואר להלן (פ"ה מ"ג-מ"ד). השאלה שהמשנה הזו וזו שאחריה דנות בה היא מה קורה אם יש בסל תאנים שונות, אם נפלה תאנה שחורה לתוך תאנים לבנות או להפך. נניח שתאנה לבנה נפלה לכלי שיש בו חמישים תאנים לבנות וחמישים שחורות, האם מניחים שכל התאנים הן מאותו סוג ויש כאן ביטול באחד למאה, או שהתאנים השחורות אינן נמנות. כפי שנראה במשנה הבאה הגדרת המקרה שעליו מדובר שנויה במחלוקת, וההסבר שהצענו הוא כללי בלבד.
וכן, עיגולי דבילה הגדולים מעלים את הקטנים והקטנים מעלים את הגדולים – שוב מדובר בשני סוגים של עיגולי דבלה שההבדל ביניהם ברור, העיגולים מעלין את המלבנים והמלבנים מעלין את העיגולים – אחת הצורות לשמירת התאנים הייתה בקציעות. את התאנים קצצו לחלקים, וכבשו אותן במים או ברוטב אחר (לעיל פ"ב מ"א). לפי המשנה היו שכבשו את הקציעות בעיגול, והיו שכבשון במלבן. מלבן הוא צורה גאומטרית שיש לה ארבע זוויות ישרות, כמו מלבן המיטה או הכיסא (משנה, עדויות פ"א מי"א; כלים פי"ח מ"ג; תוס', שבת פי"ח הט"ו ועוד).
ר' אליעזר אומר [נא אוסר] – כך נכתב בשוליים, כלומר: נוסח אחר – אוסר. לכאורה בפשטות שחורה לא תעלה לבנה, ולהפך, ורבי עקיבה אומר בידוע מה נפלה אין מעלות זו את זו – ההבנה הפשוטה היא שרבי עקיבא נוקט עמדת ביניים בין שני רבותיו. אם ידוע איזו תאנה נפלה הרי שהתאנים בצבע האחר אינן מעלות ואינן מתערבבות, אבל אם אין ידוע איזו תאנה נפלה הרי שהתאנים הן בחזקת תערובת, ועולות באחד ממאה. העיקרון שמנחה את רבי עקיבא הוא שתערובת היא רק אם באמת אי אפשר לבודד את התרומה מתוך הערמה, אבל אם נפלה תאנה לבנה לתוך שחורות אין כל קושי להוציאה מהערמה.
ובשאינו ידוע מה נפלה אין מעלות זו את זו - משנה ט מדגימה את ההלכה שבמשנתנו, ולאחריה נשוב לפירוש המחלוקת שבמשנה ולדעות השונות.