שתי קופות שתי מגורות שנפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאי זו מהן נפלה מעלות זו את זו – זה מקרה מובהק של "אין ידוע", וכמעט לכל הדעות במקרה זה מעלות זו את זו (לעיל מ"י). עם זאת, לעיל שנינו גם את דעת רבי יהושע (לפי רבי יהודה בתוספתא) שבכל מקרה כזה אין חבית אחת (או מגורה אחת) מעלה את האחרת. אם כן לפנינו מחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע, ומשנתנו ממשיכה בשיטת רבי יהושע, או שהיא לדעת הכול (לפי משנתנו שהיא גם שיטת רבי מאיר בתוספתא, ראו לעיל פירושנו למ"י).
רבי שמעון אומר אפילו הן בשתי עיירות מעלות זו את זו – גם אם המרחק בין המגורות גדול, והסיכוי שליטרה תרומה נפלה למגורה הרחוקה דחוק מעט. מכל מקום, אין המגורה או החבית נחשבת לדבר מן המניין כפי שפירשנו במשנה י. בתוספתא שנינו: "שתי קופות בשתי מגורות, שתי מגורות בשתי עליות, שתי מגורות בעליה אחת, הרי אילו יעלו. רבי יהודה אומר לא יעלו. רבי שמעון אומר אפילו הן בשתי עיירות, מעלות [זו] את זו. בזו מאה ובזו [אין] מאה, הריני אומר לתוך מאה נפלה" (פ"ו הי"ב). אם כן, תנא קמא בתוספתא הוא כמשנתנו, ורבי יהודה מהלך בשיטתו של רבי יהושע ששתי קופות אינן מעלות זו את זו אלא כל קופה תידון לחוד, כמו במשנה י. הירושלמי לא הכיר את התוספתא, ואומר מדעתו: "שתי מגורות בעלייה אחת, אבל שתי מגורות בשתי עליות לא בדא" (ירו', מג ע"א – לא אמר). אם כן, ארבע שיטות הן: רבי יהושע ורבי יהודה אומרים שאין עירוב של קופות שלמות; רבי שמעון אומר אפילו שתי קופות בשני יישובים, ושני תנאים אנונימיים חולקים עליו, האחד אומר ששתי מגורות בשתי עליות מתערבות זו בזו והאחר אומר שרק בעלייה אחת מתערבות זו בזו.
הירושלמי אף מסביר שקופות עשויות להתפנות, כלומר מעבירים מקופה לקופה ולכן הן מתערבות. אבל מגורות אינן מתפנות, ולכן אינן מתערבות. המגורה היא כאמור גדולה יותר, מכילה קופות או בדרך כלל פֵרות בתפזורת (פירושנו לעיל מ"ב), ואינה מתרוקנת אלא כל פעם מחדשים בה את המלאי.
"עיירות" שבמשנתנו הן יישובים, או בתי אחוזה, ושתי המשמעויות חוזרות הרבה במקורות. המונח "למה אמרו" מפנה את הלומד למשנה קדומה, ובמקרה זה למשנה הכללית לעיל (מ"ד) ששם נשנה דין תערובת.