תורמים בצל קטן שלם – על חצי בצל גדול, אבל לא חצי בצל גדול – על בצל אחר שלם. כפשוטה משנתנו מדגימה את הכלל של המשנה הקודמת שתורם מן המתקיים; משפט זה הולם את דברי תנא קמא, ורבי יהודה חולק עליו. הפרי היפה הוא הבצל הגדול שהמרקם שלו אוורירי יותר, אבל בעל הבית אינו חייב להפריש בצל גדול שלם אלא רק חצי. על כן קובעת המשנה שאם אין כהן הוא נותן מ"המתקיים", כלומר בצל קטן ושלם, שעמידותו גבוהה יותר.
רבי יהודה אומר לא כי אלא חצי בצל גדול – רבי יהודה אומר שנותן תמיד מן היפה ולכן מפריש בצל גדול, למרות החשש שעד שיגיע לידי הכהן יירקב. העמדנו את המחלוקת סביב השאלה מה עדיף, "יפה או מתקיים", והרמב"ם פירש שהמחלוקת היא האם בצל קטן יפה מגדול או להפך, וכן פירש את המחלוקת הבאה, שבצלים הכופרים הם קטנים ובני מדינה גדולים. לפירוש זה אין סיוע. אדרבה, דומה שאצלנו המחלוקת קשורה לעובדה שמהבצל הגדול יפרישו חצי, וכמו שאמרנו.
וכן היה רבי יהודה אומר תורמים בצלים בני מדינה על הכופרים אבל לא כופרים על בני מדינה – המדובר בשני סוגי בצלים, "בני מדינה" בניגוד לבצלי כפר, מן הסתם הכוונה לבצלי בר שהיו יפים פחות. לכן מותר לתרום מהיפה על הרע, אך לא להפך. הנימוק המסביר הוא: מפני שהוא מאכל פוליטיקים – הבצל המכונה "בן מדינה" הוא המאכל המקובל על בני הפוליס ("פוליטיקים"), הצורכים אוכל ברמה גבוהה יותר מהכפריים. מן הסתם המינוח "בצל בני מדינה" בא משום שאוכלים אותו בני מדינה, בניגוד לבצל כופרי שאוכלים אותו בני הכפר. בהקשר של משנתנו יש להבין שבצלי הכפר היו קטנים וקשים יותר, ולכן הם בבחינת פרי מתקיים, ורבי יהודה לשיטתו.
בלשון חכמים "כפר" הוא היישוב הכפרי הקטן, ו"כפרי" הוא שם נרדף לבור וחסר תרבות עירונית (ראו פירושנו למגילה פ"א מ"א). "מדינה" היא מונח שיש לו משמעויות מספר. בדרך כלל הוא מופיע בניגוד למקדש או לירושלים, כך למשל "פירות בירושלם ומעות במדינה" (משנה, מעשר שני פ"ג מ"ד ועוד הרבה). לעתים מדינה היא אזור או מחוז, אך במקורות מספר היא הפוליס היוונית. כך, למשל, מדובר על חנויות המעלות שכר למדינה, כלומר חנות השייכת לפוליס, ולפי ההקשר שם מדובר בפוליס הפגנית (תוס', עבודה זרה פ"ו ה"א). מהפסוק המזכיר את המדינה לומדים חכמים על קריאת מגילה ב"כרך", שהוא מונח אחר לפוליס הנכרית (תוס', מגילה פ"א ה"א, וראו פירושנו למגילה פ"א מ"א). ה"מדינה" בערבית וה"מדינתא" בארמית הן התרגום לפוליס. זו בדרך כלל הפוליס היוונית, ואולי גם סתם יישוב גדול ומפותח.
שני סוגי הבצלים הללו נזכרים במקורות. המשנה מזכירה את בצלי הסריסין (שביעית פ"ב מ"ט, וראו פירושנו לה). התלמוד מסביר שבצלים סריסים הם בצלים שאינם עושים זרע, והם בצלים כופריים (ירו', שם לד ע"א). המדובר שם בבצלים שמשקים אותם, אך אין אלו בצלי בר אלא בצלים בני תרבות. בצל כופרי נחשב כטוב ל"לב" (משנה, נדרים פ"ט מ"ח ומקבילותיה). בצלים בני מדינה גם הם נזכרים. בכתובת רחוב ובירושלמי הם נזכרים כאחד המינים האסורים בבית שאן, שכן הם גדלים מחוץ לשטח שהותר ממצוות התלויות בארץ29זוסמן, כתובת, שורה 4; ירו', דמאי פ"ב ה"א, כב ע"ג. .