מסרום לחזנים – לא ברור מי מסר, אבל הכוונה ברורה. החזנים (אולי משבט לוי) מסייעים לכוהנים לפשוט את בגדי הקודש שעליהם, או שמא יש לפרש שהכוהנים מסרו את הבגדים לחזנים.
היו מפשיטים אותן את בגדיהן – לכאורה ברור שהחזנים מפשיטים, אבל בספרות חז"ל צורת "מפעיל" זהה לעתים לצורת בניין קל עבר, כמו פשטו, וכן "מרחיצין" את המילה (משנה, שבת פ"ט מ"ג), שמשמעו רוחצים, "מאחיזין" את האש, שפירושו משמרים אותה (שם פ"א הי"א), "מתקיע" שפירושו תוקע (משנה, ראש השנה פ"ד מ"ז) ועוד13ראו למשל גולינקין, מתקיע, ופירושנו לשבת פ"ט מ"ג. .
ולא היו מניחין עליהן – "מניחין" גם הוא יכול להתפרש שהחזנים הותירו להם את המכנסיים, או שהכוהנים השאירו אותם, אלא מכנסים בלבד – מטעמי צניעות, וחלונות היו שם וכתוב עליהן תשמיש לכלים – ייתכן שיש לקרוא תשמיש שלכלים. לחלונות נשוב להלן. ברור שהם צריכים להיות בעזרה. אם כן הכוהנים העובדים באולם לבשו בגדי קודש, ואילו כוהנים שעבדו בעזרה, בתפקידים פחות מקודשים ופחות טקסיים (ופחות פורמליים) עבדו כשפלג גופם העליון חשוף. החלונות היו לאורך הקיר הצפוני של עזרת כוהנים ו"עזרת המזבח", כפי שאומרת משנת מידות פ"ה מ"ג, ונדון בכך בפירוש למשנת מידות.