בסילקי – בסיליקה היא מבנה או מעבר בנוי שיש בו שני טורי עמודים המחלקים את המבנה לשלוש סיטראות. בדרך כלל הסיטרה המרכזית מקורה, והצדדיות לעתים פתוחות ולעתים מקורות. זו הייתה שיטת הבנייה הרגילה במבני ציבור או בפסג' ציבורי (איור 20). רשות היחיד לשבת – לעתים יש עליה בעלות של הציבור כשותפים (מוסדות העיר, או רשות אחרת השולטת במבנה, כולל אפשרות לבעלות פרטית), אבל היא רשות יחיד כי היא מוקפת קירות, ולכן מותר לטלטל בה בשבת. ורשות הרבים לטומאה – שכן היא משמשת מעבר מפולש. בתוספתא שנינו: "שאלו את בן זומא, מפני מה ספק רשות היחיד טמא? אמר להם: סוטה מה היא לבעלה, ודאי או ספק? אמרו לו: ספק. אמר להן: מצינו שהיא אסורה לבעלה, ומכאן אתה דן לשרץ. מה כאן רשות היחיד, אף להלן רשות היחיד. מה כאן שיש בו דעת לשאול, אף להלן דבר שיש בו דעת לשאול. מכאן אמרו, דבר שיש בו דעת לשאול, ברשות היחיד ספיקו טמא, ברשות הרבים ספקו טהור. ומפני מה ספק רשות הרבים טהור? אמר להן: מצינו
איור 20א. בית הכנסת במרות. מבנה בסיליקה, אחד מטיפוסי המבנה הגדול (פרטי ובעיקר ציבורי). מבנה בסיליקאי מחולק לשלוש "סיטראות" על ידי שני טורי עמודים. בדרך כלל על סיטראות הצד היה גג נמוך, או יציע. רוב בתי הכנסת נבנו וקורו בשיטה זו. מתוך אילן ודמתי, מרות.
איור 20ב. תוכנית בית הכנסת במרות. מתוך דמתי ואילן, מרות.
איור 20ג. בית הכנסת הבסיליקאי בגוש חלב. צילם י' פיקסלר.
איור 20ד. חתך רוחב בבסיליקיה טיפוסית. מבנה הבסיליקה בקונסטנץ. מתוך אתר ויקיפדיה, בזיליקה.
שהצבור עושה את הפסח בטומאה בזמן שרובן טמאין. ואם טומאה ודאית התרוה לצבור, קל וחומר לספק טמאה. רבן שמעון בן גמליאל אומר: מפני מה ספק רשות היחיד טמא וספק רשות הרבים טהור? מפני שאיפשר לשאול ליחיד ואי אפשר לשאול לרבים" (פ"ו הי"ז, עמ' 667).
ההסבר של בן זומא איננו משפטי, וסותר את ההלכות ששנינו לעיל. לפי בן זומא כל מקום שיכולים שניים להתייחד בו הוא רשות יחיד לטומאה (ירו', כתובות פ"א ה"י, כה ע"ד). בסיליקה שאין פתחיה מכוונים היא רשות היחיד לצורך משנתנו, אך בן זומא (לפי הירושלמי) יראה בה רשות רבים, ואם סוטה התייחדה בה עם גבר זר אין בכך התייחדות. נראה אפוא שלפנינו דוגמה לפיתוח משפטי שהוא בבחינת "פיתוח יתר". סוטה איננה כהלכות טהרה, שם הבעיה שונה לחלוטין. אמנם יש בסוטה שימוש במינוח "טמאה לבעלה" או "טהורה לבעלה", אך אין כאן דיני טהרות, וממילא הגדרת "רשות היחיד" לצורך הלכות סוטה צריכה להיות שונה. השימוש בהלכות טהרה כדי לפתור את שאלת מעמדה של הסוטה הוא הרחבה ספרותית שאיננה עומדת במבחן משפטי41למען הדיוק בן זומא מנסה לפתור בעזרת הסוטה את הנימוק להלכות טהרה.. טיעון זה הוא חשוב ומרכזי בהבנת הירושלמי ואולי גם בהבנת הבבלי, ולא כאן המקום להרחיב בכך42לא כאן המקום לדון ביתר סוגיית הירושלמי..
רבי יהודה אומר אם עומד הוא בפתח הזה ורואה את הנכנסין ואת היוצאין בפתח הלז – אם הוא רואה, סימן שהבסיליקה אינה גדולה מדי. רשות היחיד לכך ולכך ואם לאו רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה – לדעת רבי יהודה אין די בכך שהמבנה מפולש, אלא שרשות הרבים היא רק כשבעל המבנה אינו יכול לשלוט על הנכנסים אליו. עיקרון זה שנינו גם לעיל: "...רבי יהודה אומר: אם עומד בצד זה ורואה את הנכנסין ואת היוצאין בצד אחר, רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה, ואם לאו, רשות היחיד לכך ולכך" (תוס', פ"ז הי"ב, עמ' 668), וכן: "היו שם שדות ברות, אם היה עומד בצד הזה וראה את הנכנסין ואת היוצאין בצד הלז, רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה" (תוס', שם ה"ח).