המשנה ממשיכה בעוד ארבע דוגמאות שאין בהן כל חדש, אלא הן ממשיכות להדגים את הכלל הקודם.
כביצה אוכל שיני כביצה אוכל שלישי שבללן זה בזה שיני – משום שיש בהם כביצה הטמאה טומאת שני. חלקן זה שלישי וזה שלישי – משום שאלו שני חצאי ביצים מדרגות שונות שהתערבבו, והם מצטרפים לטומאה הקטנה יותר. נפל זה לעצמו וזה לעצמו על ככר של תרומה לא פסלוהו – שלישי אינו מטמא תרומה. נפלו שניהן כאחת עשאוהו שלישי – אם הם מעורבים יש להם דין שני לטומאה, ושני מטמא את הנוגע בו להיות שלישי (להלן פ"ב מ"ג).
כביצה אוכל ראשון וכביצה אוכל שלישי שבללן זה בזה ראשון – משום שיש בתערובת ביצה הטמאה באב הטומאה (ראשון לטומאה). חלקן זה שיני וזה שיני – ראשון ושלישי ששניהם פחות מכביצה הופכים לשני. לכאורה היה מקום לחשוב שהם מצטרפים לטומאה קלה יותר (לשלישי), אך במקרה כזה של פער הם שניהם שני. שאף השלישי שנגע בראשון נעשה שיני – זה הכלל החל במקרה כזה.
כשתי ביצים אוכל ראשון [ו]כשתי ביצים אוכל שני שבללן זה בזה – עתה הם תערובת שיש בה ארבע ביצים, ולפחות שניים הם טומאה ראשונה לכן דינה ראשון – כל התערובת היא ראשון לטומאה. חלקן זה ראשון וזה ראשון – אם חלקה לשניים עדיין בכל חצי יש בממוצע כביצה הטמאה טומאה ראשונה, לשלשה ולארבעה הרי אלו שיני – כיוון שבכל תערובת יש פחות מכביצה הטמאה טומאה ראשונה.
כשתי ביצים אוכל שיני [ב]שתי ביצים אוכל שלישי שבללן זה בזה שיני – כיוון שיש בתערובת יותר מכביצה הטמאה טומאת שני. חלקן זה שיני וזה שיני שלשה ולארבעה הרי אלו שלישי – כמו במשנה הקודמת.
כאמור כל אלו דוגמאות, ויש בהן חזרה. כבר במבוא הכללי לפירוש המשניות עמדנו על כך שבמשניות יש לעתים חזרות ופירוט יתר, ואין צורך לחפש חידוש בכל משפט. באופן כללי המשנה מדגימה שינויים והצטרפות בשלושה מרכיבים:
כמות – חצי ביצה, ביצה, שתי ביצים;
טומאה – ראשון, שני, שלישי;
מצב – בללן, חילקן, נפלו כאחת.