והיה ככלות השוטרים וגו' – דברים כ', ט. בחלק מעדי הנוסח מובא ציטוט מלא של הפסוק: "ופקדו שרי צבאות בראש העם", ובעקבו שלעם – זו דרשה שהיא מעין המשך לפסוק: לא רק בראש אלא גם בעקב, כלומר במאסף. במדרש מובאת הדרשה לכך:
והיה ככלות השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם, בעקיבו של העם. אתה אומר בראש העם בעקב, או בראש העם כשמועו? וכשהוא אומר 'כי ה' אלהיך ההולך עמך' הרי ארון אמור בראש. הא מה אני מקיים בראש העם? בעקב. מיכן אמרו גמר לומר לפניהם כל עסקי הפרשה, היה ממנה עליהם שרי צבאות אחד מעשרה גבורים לפניהם, ואחריהם בכיפיס וכשילים של ברזל בידיהם. וכל המבקש לחזור הרשות בידם לקפח את שוקיו, שתחילת נפילה ניסה. שנאמר (שמואל א ד יז) 'נס ישראל מפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם'. ולהלן הוא אומר (שם לא א) 'וינוסו אנשי ישראל מפני פלשתים ויפלו חללים בהר הגלבוע' (מדרש תנאים לדברים, פרק כ ט, עמ' 120).
מעמידים זקיפים מלפניהם ואחרים מאחוריהם וכשלים שלברזל בידיהם וכל המבקש לחזור הרשות בידו לקפח את שוקיו – לכל זה אין רמז בתורה, ואולי ראו זאת בצבא הרומאי, אם כי אין לכך עדויות נוספות, שתחילת ניסה נפילה – המנוסה גורמת לנפילה. התלמודים מדייקים ומתקנים: "שתחילת נפילה ניסה" (ירושלמי, כג ע"א; בבלי, מד ע"ב), וכן גרס ל (כתב יד ליידן לירושלמי). אבל המשנה מהלכת בסדר הכתוב המצוטט להלן: שנאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם – שמואל א ד', יז, ולהלן הוא אומר וינוסו אנשי ישראל מפני פלשתים ויפלו חללים ובהר הגלבוע – שם ל"א, א. נמצאנו למדים שתחילה נסים ואחר כך נופלים.