אלו שאינן זזים ממקומן – לכאורה אלו הם אותם שאינם נכללים במשנה הקודמת, ברם חז"ל פיתחו מערכת שבה יש חלוקה לשלוש קבוצות, כפי שנראה להלן. בנה בית וחינכו נטע כרם וחיללו – המדובר במי שבנה וסיים את הבנייה אבל טרם קטף את פירות הצלחתו. אלו כלל אינם מתגייסים לצבא, ואינם מספקים מים ומזון, כפי שנראה להלן. והנושא את ארוסתו – נשאה, אבל טרם הספיק לחיות עמה שנה, והכונס את יבמתו – שדינו כאילו נשא אישה חדשה, וכפי שקבעה המשנה הקודמת (מ"ב), שנאמר נקי יהיה לביתו – דברים כ"ד, ה, זה ביתו יהיה זה כרמו ושמח את אשתו זו אשתו אשר לקח להביא את יבימתו – זו דרשה הלכתית מובהקת הלומדת את כל אחד מפרטי ההלכה ממילה אחרת בפסוק. בתוספתא (פ"ז ה"כ) ובבבלי (מד ע"א) מובאת דרשה אחרת להוכחת ההלכה.45בשני התלמודים (ירושלמי, כג ע"א; בבלי, מד ע"א) מובאת דרשה נוספת מהפסוק "יעבר עליו". אינן מספקין מים ומזון ואינן מתקנים את הדרכים – המשמעות של "אינן זזים" היא שהם פטורים לביתם ממש.
המשנה מדברת, אפוא, על שלוש קבוצות. לראשונה אין מינוח, השנייה מכונה "אינן חוזרין" (מצטרפים למלחמה) והשלישית "אינן זזים". בתוספתא: "יש יוצאין וחוזרין, יוצאין ואין חוזרין ויש שאין יוצאין כל עקר" (פ"ז הכ"ג46ובהלכה כ: "אין זזין".). נראה שהניסוח בתוספתא מצביע על מינוח אחיד, ובמשנה עירוב של שני מונחים, כלומר עריכה פחות מושלמת.
ההגדרה של מי ש"אינו יוצא כלל" בעייתית מבחינה ארגונית. האם הכוונה שכל אחד מחליט לעצמו שאינו יוצא לקרב? ואם כך, כיצד יכולים השוטרים לדבר עמו? דומה שחכמים מבטאים כאן נקודת השקפה של מלחמה עממית, שכל הרוצה מתגייס אליה ומי שאינו רוצה משתמט. לאלו יש הצדקה לא להתגייס כלל. הירושלמי (כג ע"א) מוסיף אמנם שכל אחד צריך להביא ראיה (עדים) לדבריו, חוץ מזה שעדיו עמו. משפט זה מתבאר על רקע המדרש: "וכולם היו צריכים להביא עדותם, חוץ מן הירא ורך הלבב, שעדיו עמו. שמע קול הגפת תריסים ונבעת קול צהלת סוסים ומרתת קול ליעוז קרנים ונבהל רואה שימוט סייפים ומים יורדים בין ברכיו" (ספרי דברים, קצב, עמ' 233-232). כל הפטורים צריכים להוכיח את דבריהם, אבל הפחדן גלוי לכול. מציאות ימינו אפופת המלחמות מצביעה על כך שהפחדנים מתגלים רק במלחמה ממש, ולא תמיד הפחד ניכר כלפי חוץ. יתרה מזו, יש פחדנים המתגלים כגיבורים בקרב עצמו.
מעבר לכך, ברור שההבחנה בין שלוש הקבוצות היא חידוש של חכמים ואיננה במקרא, והסברנו לעיל את תפקידם של מספקי המים והמזון (מ"ב). עם זאת, קשה שמי שטרם נשא אישה חייב בתשלומי המס העירוני ומשתתף בעבודות תחזוקה, ומי שכבר נשאה פטור מהכול. נראה שבמקורו של דבר היו רק שתי קבוצות, וחכמים הוסיפו, בצורה מלאכותית, קבוצה שלישית (מבצעי עבודות שירות) מתוך שהכירו קבוצה זו בפועל.