הכל שווים – רבי מאיר וחכמים שבמשנה הקודמת, שאינו מתנה עימה קודם לשניתארסה – בתקופה זו גם אם קיימה יחסי אישות לא נטמאה במובן ההלכתי. המעשה אינו ראוי, במישור החברתי הוא ראוי לגינוי, ואולי גם הבעל לא היה חפץ לשאתה, אך אינו בבחינת ניאוף, והיא אינה סוטה. זאת אף שהמשנה הקודמת הזכירה את הארוסה כאחת מאלה שכפל המילים (אמן ואמן) מתכוון אליהן. אלא שההסבר שם מדרשי, ומשנתנו עוסקת בהלכה. ולא משניתגרשה וניסתרה לאחר וניטמאת ואחר כך החזירה לא היה מתנה עמה – האישה התגרשה, נחשדה עם פלוני והבעל החזירה. גם אם חטאה עם פלוני לא נטמאה לבעלה, שהרי כשנסתרה הייתה פנויה. "מתנה" הוא המונח לגלגול השבועה מהחשד הנוכחי אל חשדות בעבר, חשדות שאינם תופסים מבחינה הלכתית.
זה הכלל כל שתיבעל לא תהא אסורה [לו לו] – שתי המילים נכתבו בטעות ונמחקו בקו, לא היה מתנה עמה – הכלל הוא: אם ההסתתרות פוסלת אותה (אישה רגילה שהיא נשואה או ארוסה) – הוא רשאי להשקותה, וההנחה הפשוטה היא שהמנאפת אסורה לבעלה.57ראו פירושנו לכתובות פ"ב מ"ט ולעיל פ"א מ"ג. אבל אם הסתתרות הייתה בהיתר (כלומר שאיננה נפסלת לבעלה – רווקה או גרושה), אסור לו להשקות אותה על העבירה שעשתה בעבר.