אגב ההשוואה בין פסח ראשון לשני המשנה משווה גם בין פסח מצרים לפסח דורות. פסח מצרים הוא חג הפסח שנצטוו במצרים ומתואר בשמות פרק יב. פסח דורות הוא הפסח שנהג בימי בית שני, כפי שנתפס ותואר בספרות חז"ל.
מה בין פסח מצרים לפסח דורות פסח מצרים מקחו מבעשר – בני ישראל נצטוו לקחת את הכבשים כבר בעשירי לחודש (שמות יב ג), וטעון הזייה ואגודת אזוב על המשקוף ועל שתי המזוזות – שנאמר "ולקחתם אגֻדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזֹת..." (שמות יב כב). כפי שראינו מיתנו חז"ל את הרושם המיסטי של המעשה ופירשוהו כסמל מופשט להשגחת הבורא על עמו45ראו פירושנו לפ"ד מ"ט; ראש השנה פ"ג מ"ח..
ונאכל בחיפזון – שנאמר "...ואכלתם אֹתו בחפזון" (שמות יב יא). את פסח דורות יש לאכול בנחת בחבורה, וכל כולו ההפך מחיפזון. לילה אחד – אין עדות כי במצרים נהגו בשבעת ימי החג. אדרבה, למחרת בבוקר יצאו למסע במדבר. לעומת זאת, ופסח דורות נוהג כל שבעה – מקריבים קרבנות חגיגה כל שבעה, וחייבים בשבעה ימי חג ושבתון. היום הראשון והיום השביעי הם ימי שבתון מלא, ויתר ימי החג הם ימי שבתון חלקי. הלכות פסח מצרים נידונות במקורות, אך מובן שלא היוו שאלה מעשית (תוס', פ"ח הי"א- ה"כ)46הלכות פסח מצרים נגזרו מהפסח הרגיל. כך, למשל, התוספתא (הי"ט) קובעת שפסח מצרים אין שוחטים בשלוש כתות – סבבים – ראו לעיל, פ"ה מ"ה, מ"ז ומ"ח. במצרים לא נשחט הפסח בחצר המקדש ושאלת הסבבים והצפיפות לא התעוררה, אך מתוך שגרת ההשוואה נשנתה גם הלכה זו.. אך יש בדברים כדי לקשור את שתי החוויות במסגרת הלכתית אחת ולהעניק לשתיהן משמעות דתית47ראו דיוננו בסוף מ"ג לעיל..