הכל – כל מה ששנינו לעיל, מפסיק [לא] – הכתוב בסוגריים הוא טעות המעתיק שהחל לכתוב "לאילן" והגיה את טעותו באמצע המילה, לזרעים ואינו מפסיק לאילן אלא גדר – רק גדר מפסיקה שדה אילן. הסיבה לכך הובהרה לעיל: כל הגבולות האחרים ששנינו (דרך הרבים וכו') אינם בולטים לעין, "מחוור" בלשון הירושלמי. זאת ועוד. בדרך כלל מקובל היה שמטע היה תחום בגדר, זאת בניגוד לשטחי דגנים ("שדה זרעים") שבדרך כלל לא הוקפו בגדר. הגדר מגדירה את המטע כיחידה מגובשת, ונדרשת הבחנה ברורה (מחוורת) שתחלק את השדה.
אם היה שער כותש – כלומר אם היו ראשי העצים מעורבים, אינו מפסיק אלא נותן פיאה לכל – כל המטע נחשב לשדה אחד לצורך הפרשת הפאה.
כן שנינו בספרא: "הכל מפסיקים לזרעים ואינו מפסיק לאילן אלא גדר שהוא גבוה עשרה טפחים, אם היה שער כותש אינו מפסיק לאילן אלא נותן פאה לכל" (ספרא, קדושים פרק ב ה"ג, פז ע"ד). המדרש מוסיף שהגדר צריכה להיות גבוהה עשרה טפחים, וזהו תנאי מתבקש ופשוט, שהרי גדר נמוכה יותר אינה נחשבת לשום נושא הלכתי. מידה זו של עשרה טפחים חוזרת בהלכות רבות, כגון גובה דופן הסוכה (משנה, סוכה פ"א מ"א, מ"ט ועוד), קיר לצורך תיחום העירוב (משנה, עירובין פ"א מ"ט, פ"ב מ"א ועוד) ונושאים כיוצא באלו.