1
סיכום
2
בני הכתות התהדרו בקיומה של עזרה הדדית וצדקה לחלש, אך זו הייתה מוגבלת לסיוע לנזקקים בין בני הכת, ובכך לא נרחיב. מצוות הצדקה כמעט אינן נזכרות, כשם שבכלל אין בספרות הכיתתית הד רב למצוות ולהלכות בדיני ממונות (להוציא קטעים מעטים). בעולם ההלניסטי הצדקה משמשת ככלי עזר במערכת הפוליטית, ובספרות בית שני בכללה המקדש מאפיל על העניין בצדקה ובהלכותיה. משנת חכמים ביחס למתנות עניים מהווה, אפוא, נושא מיוחד על רקע הספרות והחברה בת זמנה. יש לראותה כחלק מן ההתחדשות המאפיינת את עולם הפרושים, וחכמים בעקבותיהם. הבסיס למשנתם קיים כבר במקרא, ברם חכמים, בשונה מקוראי מקרא אחרים המקבילים להם, פיתחו עם המקרא ובעקבותיו משנה נרחבת, ועיצבו חברה דתית של צדקה.