סאור שלחולין שנפל לתוך עיסת חולין – וכן בחלק מעדי הנוסח38א, ב, ג2, ג4, ן, ת, ת2. . ביתר עדי הנוסח: "לתוך עיסה" בסתם, והיא היא.
ויש בו – בשאור, כדי לחמץ – את העיסה, אבל עדיין לא חימץ, ואחר כך נפל סאור שלתרומה או סאור שלכלאי הכרם אם יש בו כדי לחמץ אסור – ואין אומרים שאף בלא השאור של התרומה או של כלאי הכרם הייתה העיסה מחמיצה על ידי השאור של החולין. העיסה החמיצה אף מחמת השאור של תרומה או כלאי הכרם39וראו במשנה שלאחריה שבה חולק רבי שמעון. . הירושלמי למשנתנו מביא ברייתא: "כל נותני טעמים בין לפגם בין לשבח אסור, דברי רבי מאיר. רבי שמעון אומר לשבח אסור לפגם מותר" (סב ע"א)40הברייתא שנויה אף בתלמוד הבבלי, עבודה זרה סז ע"ב. . רבי שמעון חולק על התנא קמא במשנה הבאה, ונראה שהתנא קמא במשנתנו האוסר הוא רבי מאיר שאוסר אם השאור של תרומה מצטרף לנותני הטעם בעיסה.