בהרת ובה שיער לבן – המנוגע טמא, פרחה בכולו אפעלפי ששיער לבן במקומו טהור – הפריחה בכולו היא ממצב טומאה, וטהור. המשנה מהלכת כמובן בדעה ששער לבן אינו מעכב את הפריחה, כדעת חכמים. בהרת ובה פיסיון – הוא טמא, פרחה בכולו טהור – פריחה בכולו ממצב טומאה, טהור. במשניות, אפוא, שלוש דוגמאות למצב של פריחה מתוך טומאה. כל הדוגמאות פשוטות, ולאחר הכלל הן מיותרות. הדוגמאות ההפוכות גם הן פשוטות, כגון שהייתה בו בהרת קטנה מגריס, ללא שער לבן וללא מחיה, ופרחה הבהרת בכולו. וכלם שחזרו בהן ראשי אברים – שהחלה מחיה אפילו בראשי האברים, או שהתגלה בשר חי בריא בראשי אברים, וקל וחומר במקום אחר, הרי אילו טמאין – שכן אין כאן פריחה בכל הגוף, ויש כאן "בשר חי", כמו במשנה א. "חזרו בהן ראשי אברים" הפך בפרקנו למונח החורג ממשמעותו המילולית. הכוונה למחיה או לבשר בריא חי במקום כלשהו, בגודל המינימלי שיש בו כשיעור10לדעת רבי מאיר כלשהו, לדעת רבי יוסי כעדשה. ראו לעיל פ"ו מ"א. . השימוש במונח מעיד על קיבעון סגנוני, אך הוא רגיל במשנה, כאשר מצב מסוים הופך למינוח הלכתי. הוא הדין במונחים כ"קליפת השום"11ראו פירושנו לאהלות פ"ו מ"ה. או "שער הפוך" שבפרקנו.
פרחה במקצתו טמא פרחה בכלו טהור – זהו סיכום נוסף של ההלכה במשנה א. כבר עמדנו על תופעת הסיכומים הכפולים והחזרות שבמסכת נגעים. גם משפט זה הוא חזרה, סיכום של אותה הלכה מזווית שונה.