מי שיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים – יש לו שתי נשים אך כנראה נשא אחת מהן לאחר שקודמתה מתה (או הזקינה) כך שהבנות אינן מעורבבות, כפי שנדגים להלן, ואומר קידשתי את ביתי גדולה – מדובר בבעל שיש לו שתי נשים (רחל ולאה); לרחל שתי בנות: דינה ויוכבד, וללאה שתי בנות: צפורה וגאולה. דינה בת 11, יוכבד בת 8, צפורה בת 6 וגאולה בת 4. הוא קידש את הבת "הגדולה", אבל לא רק שאיננו יודעים מה סבר החתן, אלא שגם הוא לא ידע למי התכוון.
ואיני יודע אם גדולה שבגדולות – היא דינה, או גדולה שבקטנות – היא צפורה, או קטנה שבגדולות – היא יוכבד, שהיא גדולה מן הגדולה שבקטנות – יוכבד גדולה מצפורה, כולם אסורות דברי רבי מאיר חוץ מן הקטנה שבקטנות – ודאי שגאולה איננה מכונה "גדולה", אבל את כל השאר ייתכן שהוא כינה "גדולה". רבי יוסה אומר כולם מותרות חוץ מן הגדולה שב(י)גדלת – שבגדולות, היא דינה.
קידשתי את ביתי הקטנה – קידש את ה"קטנה" ואינו יודע למי התכוון, ואיני יודיע אם קטנה שבקטנות – היא גאולה, או קטנה שבגדולות – היא יוכבד, או גדולה שבקטנות – היא צפורה, שהיא קטנה מן הקטנה שבגדולות – צפורה קטנה מיוכבד, כולם אסורות דברי רבי מאיר חוץ מן הקטנה שבקטנות – גאולה ודאי איננה אותה "בת גדולה". רבי יוסה אומר כולם מותרות חוץ מן הגדולה שבגדולות – רק לה האב יקרא "גדולה".59הירושלמי משווה את משנתנו לנדרים פ"ח מ"ב שגם בה חולקים רבי מאיר ורבי יוסי במשמעות מילים. הדמיון הוא חיצוני בלבד. בכל עדי הנוסח הדעות הפוכות.
עושה רושם שכל השאלה תאורטית ומייצגת לימוד של בית מדרש.60וכמוה יבמות פ"ב מ"ו ופט"ו מ"ז. הדבר עולה הן מכך שהמקרה בלתי סביר (וכי גם הוא וגם החתן לא ידעו למי הם התכוונו?), אלא גם מהאופי המהוקצע של החלוקה בין הבנות. כל זאת בניגוד למשניות הקודמות שהעלו שאלות שעשויות היו לנבוע מחיי היום־יום.
את מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי במשנתנו אפשר להבין בכמה אופנים:
א. מחלוקת במגמה – רבי מאיר אוסר הכול לבד ממה שבבירור מותר; רבי יוסי מתיר הכול לבד ממה שבבירור אסור. הבדלי המגמה עשויים לנבוע מגישה מחמירה או מקלה בענייני ספקות בדיני אישות.
ב. מחלוקת בהבנת השפה – רבי מאיר מניח כי שם תואר אינו מוחלט וכי היידוע של התואר אינו בהכרח מסמן איבר אחד בלבד מתוך קבוצה, אלא עשוי להתייחס למספר איברים; רבי יוסי סבור כי יידוע של שם תואר מייחד איבר אחד מתוך הקבוצה הנתונה וממילא איברים אחרים אינם בכלל.
ג. מחלוקת ביכולת האדם להשפיע על מעמד בנותיו – רבי מאיר סבור שאף אמירה מסופקת יכולה להשפיע (לרעה) על מעמדה של בתו; רבי יוסי סבור כי רק אמירה מוחלטת או החלק המוחלט מתוך אמירה כללית יכולים להשפיע (לרעה) על מעמדה של בתו.
בכל אופן, מניסוח המשנה נראה כי המשנה אינה כופרת בכך שהאב יכול להעיד על קידושי בתו הגדולה, ויוצא ממנה כי יש לאב סמכות לקדשה, זאת בניגוד בולט למשנה הקודמת. אם כי ניתן לפרש כי לשון המשנה מטעה ו"גדולה" ו"קטנה" כאן הם מושגים יחסיים ולא מושגים מוחלטים כבמשנה ח.61ראו תוספות יום טוב כאן. בכך דומה משנתנו לניסוחים היחסיים "גדולה" ו"קטנה" שבשתי המשניות הבאות. אם כן, הרי שהמשנה עוסקת רק בבנות שטרם בגרו, כמו בדוגמה שהבאנו לעיל.