עפ”י כתב יד קופמן
אין חייבין– כל מי שמביא חטאת על שגגה. ציבור או בית דין. אלא על העלם דבר– טעות שנובעת מאי ידיעה. ולא על זדון. עם שגגת המעשה– מבחינה מילולית שגגת מעשה משמעו שהמעשה נעשה בשגגה. ברם פירוש כזה בלתי אפשרי הרי אם אדם שגג ועשה, כגון שחשב שהיום יום חול, ועבד, או אולי שעשה גם מבלי משים, הוא פטור. אם זו הכוונה הרי שאין צורך בכל המרכיב של הוראת בית דין. די בכך שהחוטא לא ידע שזו שבת. על כן פירשו המפרשים המסורתיים ש'שגגת מעשה' היא "שיסמך על זאת ההוראה ויעשה על פיה, ויהיה שוגג על פי ההוראה, כמו שביארנו" (לשון הרמב"ם). ואכן זה הביטוי הרווח לתיאור מעשה הציבור הממושמע, גם במקבילה בספרא וגם בספרי במדבר זוטא.18ראו מראי המקום בפירושנו למשנה א.יש להניח שהביטוי 'שגגת מעשה' הועבר אפוא מדיון כללי יותר בדיני חטאת. שחטאת מביאים על שגגת מעשה. עם זאת איננו מכירים מופעים תנאיים של ביטוי זה אלא בהקשר של הוריות. לפנינו אפוא מונח נוסף הרגיל בספרות תורה שבעל-פה, אך במסכת הוריות יש לו משמעות בלתי רגילה.19כגון המילה "ספק" בפ"א מ"ב וראו במבוא.
מכיוון שהמינוח איננו מדויק יש להניח שהוא הועבר מעניין אחר, שלא השתמר. הווי אומר שמשנת הוריות, וכל העיסוק בנושא מקורו בעריכה ספרותית תוצרת בית מדרש שממנו השתמרו רק מעט יצירות, ואולי מבית מדרש ייחודי.
וכן המשיח–הכהן המשיח. דינו זהה איננו חייב עד שיורה לבטל מקצת הלכות ולא גוף תורה ולא בעבדה זרה – בית הדין או הכהן אינם חייבים אם הורו לבטל את כל דיני עבודה זרה אלא רק מקצתה. כפי שכבר אמרנו אגב הניסוח מעלה המשנה אפשרות בלתי מעשית שגוף יהודי יחליט על ביטול כל איסורי עבודה זרה.זו כמובן אפשרות בלתי מעשית. אלא על העלם דבר ועם שגגת המעשה– הכהן המשיח חייב על העלם דבר (הוראה בטעות).
אין חייבין אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת– כלומר רק אותן הלכות ששגגתן כרת, ואלו מנויות במסכת כריתות. גם לגבי זקן ממרא מצינו את שתי ההגדרות הללו 'לבטל מקצת',20ראו פירושנו לסנהדרין פי"א מ"ג-מ"ה. וכן המשיח ולא בעבודה זרה אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת– המשפט הוא למעשה חזרה על האמור בפ"א מ"ג.
המשנה מנוסחת בכבדות בלתי אופיינית ולמעשה חוזרת על עצמה בעריכות שונות. סגנונה מזכיר במקצת את החזרות של משנת נגעים שבהן מוצע אותו חומר בעריכות שונות. במשנת הוריות אפילו אין כאן עריכות שונות, אלא הבדלי סגנון בלבד. ניתן היה לקבוע באופן כללי שהוראת כהן משיח כהוראת בית דין כאמור במשנה א,וכן שדין עבודה זרה ככל העבירות, דבר שכבר נאמר בפרק הקודם (פ"א מ"ג),וכל השאר למעשה מיותר.