בירך על הפירות האילן בורא פרי האדמה יצא ועל פירות הארץ בורא פרי העץ לא יצא – שני הסברים להלכה זו, שניהם טכניים. האחד קושר את ההלכה למחלוקת רבי יהודה וחכמים האם מי שיש לו רק עצים מותר לו להביא ביכורים23המדובר בבעלים של שני עצים, אבל מי שיש לו שלושה עצים יש לו גם הקרקע שביניהם. ראו משנת ביכורים פ"א מ"ו; ירו', י ע"ב; ביכורים פ"א ה"ו, סד ע"ב. . רבי יהודה טוען שעץ הוא כקרקע, ולכן גם כאן הוא רשאי לברך על פרי העץ "בורא פרי האדמה", אף שהברכה אינה מתאימה לעץ. חכמים סבורים שעץ אינו קרקע, לכן בעל שני עצים אינו מביא ביכורים, ואם בירך על פֵרות בורא פרי האדמה – לא יצא.
הסבר שני הוא שהמשנה כדעת הכול וסבורה שגם פרי העץ יוצא מהקרקע, לכן ניתן לצאת ידי חובה בברכת בורא פרי האדמה. הירושלמי מביא את שני ההסברים, והבבלי רק את הראשון (מ ע"א). לפי הסבר זה המשנה משקפת תפיסה שלפיה יש נוסח מדויק לברכות, וכך פירשו בתלמודים. לכאורה ייתכן גם שיש במשנה הד ברור לכך שלברכות אין טופס קבוע ומחייב, לכן ניתן לצאת ידי חובה בברכה דומה. ברם, לו כך היה הרי גם מי שבירך על ירקות "בורא פרי העץ" צריך היה לצאת ידי חובה. אין זאת אלא שהנוסח של הברכות היה כבר קבוע, והמחלוקת היא על משמעות המילה "ארץ": האם פרי בכלל תוצרת הארץ הוא, או תוצרת העץ. עם זאת, הקישור לשאלה המשפטית הבאה לידי ביטוי בדיני ביכורים הוא במידת מה טכני וספרותי.
ועל כולם אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא – לפי פשוטם של דברים מדובר על כל מה שבמשנה: פרי העץ, יין ולחם, וכן פירש רבי יוחנן, ורב הונא פירש שהדברים נאמרו רק על פֵרות (בבלי, מ ע"א).