לפי כתב-יד קופמן
כל הנולדים מאחד בתשרי עד עשרים ותשעה באלול הרי אילו מיצטרפין – אף על פי שעברו גרנות שונות. הסברנו את הרקע ההלכתי לכך במשנה הקודמת. חמשה – ולדות נולדו לפני ראש השנה וחמשה – ולדות נולדו לאחר ראש השנה אינן מיצטרפין – ראש השנה הוא מועד המעבר לשנה חדשה ואין זה אותו עדר. חמשה לפני הגורן – אחת הגרנות האחרות חוץ מראש השנה, וחמשה לאחר הגורן הרי אילו מצטרפין – הגורן היא רק מועד אפשרי להרמת מעשר, אך אינה מועד חוסם. אם כן למה נאמר שלש גרנות למעשר בהמה – מה המשמעות ההלכתית של הגורן? שעד שלא תגיע הגורן מותר למכור ולשחוט הגיע הגורן לא ישחוט ואם שחט פטור – אם יש בעדר עשרה ולדות אין להשהות את הרמת מעשר בהמה לאחר הגורן.
הסברנו שאין ולדות שנה אחת מתעשרים עם ולדות שנה אחרת. אבל בתוספתא גם עמדה זו שנויה במחלוקת: "היו לו חמשה עשר לא יאמר הריני מכניס עשרה מהן לדיר, אלא מכניס את כולן ומונה מהן עשרה, והשאר יתעשרו לשנה הבאה" (פ"ט הי"ג, עמ' 542). אם כן ראש השנה הוא ככל גורן אחרת. הוא מועד מחייב להפרשת מעשר לפי מספר הוולדות הקיים.