1
שלא החזיקו כו' שנאמר על עזבם. מדל"כ על שבטלו בא להורות שלא החזיקו לומדי תורה בלחם ומזון שאין עזיבה אלא פרנסה כדכתיב צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם כדאיתא בריש פ' ויצא ועיין פי' דחוק של מ"כ:
2
על מאסה של תורה. דק"ל גם כן לשון עזבם כו' לכ"א שמאסו את התורה כביצים עזובים ונכך אף שויתר על עבירות החמורות שעשו לתיאבון לא ויתר על מאסה ש"ת שהוא כמו להכעיס והמאיסה היינו שלא בירכו תחלה כדאיתא בנדרים דפ"א ע"ש בר"ן בשם ר"י דטעם הברכה משום דאסור ליהנות בעוה"ז בלא ברכה ופקודי ה' משמחי לב וכיון שלא ברכו בזה הראו שאין שמחה במענה פיהם ואין להם הנאה מדברי תורה ואין לך מאיסה גדולה מזו:
3
בב"כ וב"מ אין הידים כו'. המ"כ ויפ"ע ידחקו לפרש מה שהתינוקים יודעים דיצחק תמה ע"ז שהקול קול יעקב והידים ידי עשו דזה אי אפשר דכ"ז שהקול ק"י אין הידים ידי עשו: