ואת כל אכלם רבי יהודה אומר זו עבודה. דיוקא מדכתיב ואת כל רבוי גם ק"ל לשון אכלם דה"ל למיכתב כל אוכל או מאכל אלא בא למעט שלקחו ררו איזה מאכל חשוב הנמצא בעת ההיא ולא במקום אחר:
ויצא מלך סדום וכו'. א"ל מה אתה ירדת וכו'. עיין במתנות כהונה ובי"מ פירושם דחוק מאד למה ליה למדרש לכתוב תיבת וגו' בספר לפ"ד נלמד מויצא לקראתו ולי נראה דנלמד מדכתיב אחרי שובו מהכות את וכו' דהא מיותר ועוד למה הפסיק במלכי צדק מלך שלם והי"ל לכתוב עוד ויאמר מלך סדום תן לי הנפש והרכוש קח כו' ומה שייכות דרש עמק שוה לכאן וכן הקשה בספר פענח רזא לכך דרש המדרש שפירוש אחרי שובו וכו' וקאי אמלך סדומי דהיינו אחר שנעשה לו הנס ששב וחי לאחר שהלך להכות את כדרלעומר וחבריו ואם כן היה בא בעלילה עם אברהם ורצה שיחזיר לו הכל ומסיים המדרש שבאמת טעה בזה כדכתיב במקום אחר אל עמק שוה ששם הושוו כל אומות העולם והמליכו לאברהם אם כן אין לדמותו למלך סדום והנס שנעשה למלך סדום היה רק כדי שיאמינו שיצא אברהם מכבשן אש כדאיתא במדרש ומלכי צדק מלך שלם וגו' ויתן לו מעשר מכל שבאמת קנה הכל כדין המציל מגייס לכן אחרי כך התחיל לבקש תן לי הנפש במתנה והרכוש קח לך דשלך היה והשיב אברהם שבאמת הכל שלי רק שלא תאמר וגו':