1
מי שנדר ונשבע ונולד לו דבר עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב"ד ז"ל כאן מקום למה שכתב למעלה ואין זה כתולה נדרו עכ"ל: ואני אומר גם בזה אי אמר לי הוא בפומיה אמינא ח"ו פה קדוש יאמר דבר זה והלא משנתנו היא פ' ר"א דנדרים (דף ס"ד) דתנן ועוד אמר ר' אליעזר פותחין בנולד וחכמים אוסרין כיצד אמר קונם שאני נהנה לאיש פלוני ונעשה סופר וכו' עד ר"א מתיר וחכמים אוסרין וקי"ל כחכמים דשטפוהו לר"א ואוקמוה בשיטתייהו ס"פ ב"ש דנזיר ובעי בגמ' מ"ט דר"א א"ר חסדא דא"ק כי מתו כל האנשים כו' עד ורבנן מי מתו אלא שירדו מנכסיהם ומתמה בירושלמי ולא כנולד הוא ומהדר א"ר זירא העניות מצויה ע"כ. הנה עיניך רואות כי לשון ר"מ ז"ל ברור בין בראשונה שביאר טעמו לפי שסבת הדבר שנדר בגללה לא היתה מצויה בין בזאת דמשום נולד ע"פ הבבלי והירושלמי וזה פשוט: