ואחד הבא במחתרת או גנב שנמצא וכו' עד במחתרת בלילה: כתב הראב"ד ז"ל איני נמנע מלכתוב את דעתי כו': ואני אומר ראשו כתם פז יקר מאופז ודבריו טובים ולמוכיחים ינעם ובם איש נבוב ילבב בדברי הגדה המושכים את הלב אך לפי הדין לא כל הביברין שוין ולא כל המקומות שוין ולא כל הזמנים המשתנים ולא כל בני אדם דעתנים וכ"ש הגנבים אשר אורחותיהם עקשים ונלוזים במעגלותם עונותיהם וחטאתם לפניהם ענן חשך ואפלה מנודח למצוא פתח ילאו עינים להם ולא יראו נגע לבן אדמדם כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפוך דם כ"ש לעשות מעשה בסברא שאין לנו אלא מה שאמרה תורה. ע"כ סידר ר"מ ז"ל דבריו ע"פ הגמרא פ' בן סורר ומורה ומרוה גם הוא יורה. שוב מצאתי לי ראיה בירושלמי פרק בן סורר ומורה דגרסינן בין ביום ובין בלילה פעמים שהוא בא לגנוב פעמים שהוא בא להרוג אמרת אם גנב ודאי והרגו אין ההורגו נהרג, פעמים שהוא בא לגנוב ופעמים שהוא בא להרוג פעמים שאינו בא לגנוב ופעמים שאינו בא להרוג ע"כ. אלמא נתנו הדברים לשיעורין לפי הסברא אבל אנו אין לנו אלא דין הגמרא: