אחד הכותב עדותו על השטר כו': כתב הראב"ד ז"ל זה אינו עכ"ל: ואני אומר בזה לא ירדתי לסוף דעתו למה אינו שהרי תלמוד ערוך הוא פרק שני דכתובות דגרסינן ת"ר כותב אדם עדותו על השטר ומעיד עליו אפילו לאחר כמה שנים ואמר רב הונא והוא שזוכרה מעצמו ע"כ ואולי הוא רוצה לפסוק כר' יוחנן דפליג על רב הונא ואמר אע"פ שאין זוכרה ויש לו פנים משום דרבא דייק אדרבי יוחנן ואמר ש"מ מדרבי יוחנן הני בי תרי דידעי סהדותא כו' ש"מ הלכתא כר' יוחנן וכבר כתב בזה ר"י אלפס דעות ואסיק דעתיה כר"מ ז"ל:
או שנמצא אצלו כתוב בפנקסו ובכתב ידו וכו' עד שמע והעיד: כתב הראב"ד ז"ל אפשר לקיימו וכו': ואני אומר אם דעתו אינה נוחה בכל זה ואע"פ שבא לענין בסברא ודברים מצודדים מה ינוח דעת ר"מ ז"ל והעומדים בשיטתו שאינו בא בכל משנה תורה זה אלא מדרך התלמוד ולכך קראו משנה תורה כמו שזכרתי כמה פעמים וכבר כתב ר"י אלפס ז"ל בספרו דעות בהלכה והשוה דעתו בדעת ר"מ ז"ל ואתה לא תזוז מינה: