1
העידו על פלוני שהפיל שן עבדו וכו' עד ודמי עינו: כתב הראב"ד ז"ל והוא כתב בהלכות חובל ומזיק וכו': ואני אומר מ"ש בהלכות חובל הוא פ"ד וכבר כתבתי שם כי עיקר אותה הלכה בגיטין פרק השולח והטעם לפי שאינו משוחרר גמור עד שיגיע גט לידו וכן כתב שם ז"ל. ומ"ש כאן עיקרה פרק מרובה והוא תלמוד ערוך שם ומה שהקשה הראב"ד יש לנו לומר טעמא דתלמודא משום דתלה רחמנא דינן במחשבתן כדכתיב כאשר זמם והרי זממו עליו רעה ואי תפס לא מפקינן מיניה וזה פשוט בעיני:
2
העידו שסימא את עינו כו' עד וכן כל כיוצא בזה. בנזיקין פרק מרובה (דף ע"ג):