ישראל שבא על שפחה כנענית וכו' עד כשאר העבדים: כתב הראב"ד ז"ל וזה בהיפך ממה שאמרו בגמרא וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא לשון זה מפי הראב"ד ז"ל כי דברי ר"מ ז"ל משנה שלימה פ"ג דקידושין (דף ס"ו ע"ב) סוף פרק האומר דתנן וכל מי שאין לה לא על זה ולא על אחרים קידושין הולד כמוה ואי זה זה ולד שפחה ונכרית ע"כ ומוקי לה בגמרא לגבי שפחה מדכתיב האשה וילדיה תהיה לאדוניה והתם ודאי ע"ע הוא שרבו מוסר לו שפחה כנענית ומוכח בשמעתא מהם תקנו עבד ואמה מן הנולדים בארצכם ואומר דאוקימניה בעבד כנעני הבא על אחת מן האומות והוליד בן כיון דבתר אימיה שדינן להו אין לחלק ביניהם וה"נ איתא ביבמות פרק החולץ ופרק הערל וכמה מקומות ומה שהקשה בהשגות ממה שאמרו באומות הלך אחר הזכר רבין הוא שאמרה בשם רבי יוחנן בקידושין פרק האומר גמרא מתני' דכ"מ שיש קידושין וכו' ושיילינן עלה מאי באומות הלך אחר הזכר כדתניא מניין לאחד מן האומות שבא על שפחה כנענית שאתה רשאי לקנותו בעבד תלמוד לומר וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו יכול אף כנעני שבא על אחת מן האומות אתה רשאי לקנותו בעבד ת"ל אשר הולידו בארצכם מן הנולדים בארצכם ולא מן הכנענים שבארצכם ע"כ. והוא שכתב ר"מ ז"ל לפנינו בזה הפרק וז"ל אחד מן האומות שבא על שפחה כנענית שלנו הרי הבן עבד כנעני שנאמר אשר הולידו בארצכם אבל עבד שלנו שבא על אחת מן האומות אין הבן עבד לפי שנאמר אשר הולידו בארצכם ועבד אין לו יחס וה"נ איתא פ"ק דסוטה ופרק החולץ ופרק הערל עתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר לאמר שיצא לשון השגה זאת מפי הראב"ד ז"ל שהיה הכל מסודר בפיו כשולחן מסודר א"ו אחד מן התלמידים כתבה ומצאתי לר"מ מקוצי שכתב כן מדעת רבותינו בעלי התוספות ז"ל: