1
המפיל שן עבדו וסימא את עינו הרי זה יצא לחירות וכו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב"ד ז"ל דבריו סותרין זה את זה כו': ואני אומר מ"ש שם פ"ד ז"ל כל עבד שיצא לחירות ועדיין לא הגיע גט שחרור לידו אין לו קנס ואחרים שחבלו בו אינו יכול להוציא מהן לעצמו שעדיין לא גמר שחרורו ולא האדון יכול להוציא מהן שהרי לא נשאר לו בו קניין לפיכך המפיל שן עבדו ואח"כ סימא עינו יצא בשינו ואינו נותן לו דמי עינו ואם תפס אין מוציאין מידו עכ"ל הנה עיניך רואות כי לשם מדבר במי שיצא לחירות מחמת שינו ואח"כ סימא את עינו שהיה כמעוכב גט שיחרור בשעה שסימא עינו אבל בכאן מדבר שהפיל שינו וסימא עינו בשעה אחת או בזה אחר זה והתחיל זה עד שלא נגמר דינו של זה וזה פשוט והכי איתא פרק השולח: