עבד כנעני נקנה כו' עד באין כאחד. הכל פ"ק דקידושין (דף כ"ב וכ"ג):
אמר לו שלא בכתב עד או בראשי איברים: כתב הראב"ד ז"ל דבר זה אינו מחוור שהקניין הרי הוא ככסף מההוא מעשה דכומתא והלכה כר"ש שהכסף גומר בו עכ"ל: ואני אומר תימה אם יצא מפי הראב"ד ז"ל שהרי פ"ק דקידושין פיסקא ובגרעון כסף גרסינן אלא האי שטרא היכי דמי אי נימא דכתב שטרא אדמיה היינו כסף אלא שטר שחרור למה לי שטרא לימא ליה באנפי תרי זיל או באנפי ב"ד זיל ומהדרינן אמר רבא זאת אומרת ע"ע גופו קנוי והרב שמחל על גרעונו אין גרעונו מחול ולא שבקינן סוגיא דתלמודא בכל דוכתא שאין עבד יוצא לחירות אלא או בכסף או בשטר או בראשי איברים משום סברא ואי משום דר"ש הא גרסינן בהדיא התם גמרא בפירקין (דף כ"ד) ובלבד שיהיה הכסף משל אחרים כו' תנו רבנן בכולן עבד יוצא בהן לחירות וצריך גט שחרור דברי ר"ש אלמא ר"ש גופיה בעי שטר לכך אני אומר שלא יצא מפיו אלא אחרים כתבוהו ותלאוהו על שמו ונמצאו דברי ר"מ ז"ל נכונים:
והכותב לשפחתו וכו'. בגיטין פרק המגרש (דף פ"ו) ובקידושין פ"ק (דף ו'):