כל מי שאינו חייב בדבר עד השומע מהם לא יצא. פ' ראוהו בית דין:
אנדרוגינוס מוציא וכו'. פרק ראוהו ב"ד:
כתב הראב"ד ז"ל זהו לדעת מי שאומר וכו' וחציו בן חורין עכ"ל: ואני אומר תא חזי מאי גברא רבא אתא לאשמעינן דהלכתא כר' יוסי דסבר במתני' דסוף פרק הערל (דף ע"ג) דאנדרוגינוס ספק הוא אם זכר אם נקבה כדאמרי בי רב התם וכדשמואל דאמר נמי התם ליתא לברייתא דתני בשם ר' יוסי בריה בפני עצמה מקמי מתני' ומסיק לה היכא דמיתעקרא מתני' כי התם וכן אזלא סוגיין כולה בפרק המפלת גמרא מתני' דהמפלת טומטום או אנדרוגינוס זכר ודאי ונקבה ודאית להוציא טומטום ואנדרוגינוס וסתם מתני' דריש מס' ערכין נמי הכי איתא דתנן טומטום ואנדרוגינוס מעריכין אבל לא נערכין שאינו נערך אלא הזכר ודאי ונקבה ודאית וכן פסק ר"מ ז"ל פ"ב מהלכות אישות ולא השיגו שם ראב"ד ז"ל. ועתה מה ראה על ככה בלשון השגה זאת או מה אשיב שואלי דבר על דעתו דהא קיימא ברייתא דשופר פרק ראוהו בית דין הכין כלשון ר"מ ז"ל אות באות וכן פסקו ר"י בן גיאת ור"י אלפס ז"ל בהלכות. וקושית הראב"ד ז"ל ממי שחציו עבד וחציו בן חורין כבר היא מתורצת מלשון הגמרא סוף פרק ראוהו ורש"י ז"ל ושאר המפרשים פירשוה יפה דוק ותשכח:
טומטום אינו מוציא עד מבן חורין שיתקע לו. פרק ראוהו בית דין (דף כ"ט):
המתעסק לא יצא עד יתכוין שומע ומשמיע. פ' יום טוב של ר"ה (דף ל"ד) ופ' ראוהו בית דין: