הגביה את החבית כו' אבל אם הגביה את הכיס וכו' עד אלא בדינר בלבד: כתב הראב"ד ז"ל לא מיחוורא גבן הא מלתא וכו': ואני אומר לבי אומר לי שלא יצאו הדברים הראשונים מפי הראב"ד ז"ל אלא אחד מן התלמידים כתבו מסברא בלא גמרא וכשבא הוא ז"ל ומצאו כתוב כתב מבחוץ הלשון האחרון דכל מה שבפנים שבוש הוא ובא הסופר ומצאו וכתב הכל בפנים. שהרי דברי ר"מ ז"ל דברים פשוטים הם במציעא שלהי פ' המפקיד (דף מ"ו:) דתנן הטה את החבית ונטל ממנה רביעית ונשברה אינו משלם אלא רביעית הגביהה ונטל ממנה רביעית ונשברה משלם דמי כולה ע"כ. ועל פסקת הטה גרסינן בגמ' אמר רבא לא שנו אלא נשברה אבל החמיצה משלם את כולה מ"ט גירי דידיה הוא דאהנו לה ע"כ. וכן פסקה ר"מ ז"ל בזה הפרק לפנינו. ועל פסקת הגביה גרסינן אמר שמואל לא נטל נטל ממש אבל כיון שהגביה אע"פ שלא נטל ושיילינן לימא קא סבר שליחות אינה צריכה חסרון ומהדרינן אמרי לא שאני הכא דניחא ליה דתיהוי הא חבית בסיס להא רביעית ע"כ. ועל הא דשמואל בעי רב אשי הגביה ארנקי ליטול הימנו דינר מהו מי אמרינן חמרא הוא דלא מינטר אלא אגב חמרא אבל זוזא מינטר או דילמא שאני נטירותא דארנקי מנטירותא דדינרא תיקו ע"כ וכ"כ ר"י אלפס: