גנב או גזל והקדיש וטבח וכו' עד הקדש של בעלים: כתב הראב"ד ז"ל קטיר קא חזינא הכא וכו': ואני אומר מה שהשוה הגנב עם הגזלן הכי אסיקנא פרק הגוזל בתרא גנב כגזלן אבל עיקר ההלכה זו פ' מרובה שלהי שמעתין דגמרא מתני' קמייתא ורמיזא פ' הגוזל עצים ופ"ק דמציעא וס"פ המפקיד והר"ז ז"ל בעל המאור האריך בה וחלק על רבינו יצחק אלפסי ועל דרך התלמוד שנושא ונותן בה תמצאנה ואיני צריך לבררה שכבר הקדימני רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל והשיב בה בס' המלחמות ואיני צריך להאריך. ומה שהקשה הראב"ד שיהיה הכל להקדש יש לי לומר כיון דאי קיימא ביד גזלן לא קניא ליה להקדש נמי לא מצי מקני ליה מדר"י גופה דאמר בריש ההיא שמעתא גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינן יכולין להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו ומינה ילפינן בכל דוכתא דאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו ואע"ג דיאוש קני כדאיתא התם היינו דוקא בגופה אבל לא בגיזותיה וולדותיה וכדקא מפליג ואזיל: