קני הכבד והם המזרקים שבהם הדם מתבשל אם ניקב אחד מהם טריפה: כתב הראב"ד ז"ל כמדומה לי שהוא סובר על הקנים דכבדא כריאה וכו': ואני אומר מחלוקת היא פ' א"ט בעובדא דההיא מחטא דאשתכח בחתוכא דכבדא כו' עד דמסיק בה רב אשי חזינן אי קופא לבר נקובי נקיב ואתאי ואי קופא לגאו אימר דרך סימפונא נקב ואתאי ופירשוה הגאונים ז"ל כדברי ר"מ ז"ל דקופא לבר ר"ל חוץ מן הסמפון וקופא לגאו רצה לומר תוך הסימפון וקרוב לזה פירשוה מקצת רבותינו בעלי התוס' ז"ל ורש"י ז"ל והעומדים בשיטתו פירשוה דקופא לבר ר"ל חוץ מן הכבד וחוששין שמא ניקבה לאחר שיצאה לחוץ ולזה נוטה דעת ראב"ד ז"ל ועוד יש מפרשים לבר לצד חוץ שהוא כנגד ראש הבהמה ולגאו ר"ל לצד פנים שהוא גוף הבהמה ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם ודברי ר"מ ז"ל מקובלים מפי רבותיו נ"ע מפי הגאונים ז"ל וכפי לשון הגמרא לא פחות ולא יתר דקדק על לשונו כמו שתדקדק על לשון הגמרא:
לפיכך מחט שנמצאת בחתוך הכבד וכו' עד הסמפונות הלכה ומותרת. פ' א"ט (דף מ"ח) :
כתב הראב"ד ז"ל אין בכאן לא תבלין וכו': ואני אומר מוטעמת היא שכן נמצא בגירסת ספרד המשובחת בדברי רב אשי קופא לבר נקובי נקוב ואתאי ואי קופא לגאו אימר דרך סמפונות נקט ואתאי כלומר אי קופא לבר בודאי נקובי נקב דהא קמן שעבר ונקב הסמפון הואיל ונמצא בבשר הכבד וכאשר כתבתי קבלתי מפי הגאון ז"ל ואי ספק קאמר אמאי לא קאמר אימא נקובי נקיב ואתאי כמו שאמר בקופא לגאו אלא ודאי קופא לבר ודאי וקופא לגאו אומר על הספק וכלשון ר"מ ז"ל המדוקדק ואם הראב"ד ז"ל לא טעם גירסא זו מה יעשה לו ר"מ ז"ל: