ואפילו מקום שנהגו לעשות וכו' עד אומניות צורך הרבה. פרק מקום שנהגו:
כתב הראב"ד ז"ל לא כן צורת ההלכה וכו': ואני אומר מחלוקת שלישי אני רואה כאן כי רש"י ז"ל פירש כי בשלש אומניות האלו בלבד הוא שהקילו להתחיל בהן אפילו במקום שלא נהגו לעשות מלאכה בי"ד וכדמפרש טעמא בגמרא בחייטין שכן ההדיוט תופר כדרכו בחולו של מועד והספרין והכובסין שכן הבא ממדינת הים והיוצא מבית האסורין מספרין ומכבסין בחש"מ ואע"פ שהוא חמור יותר מי"ד ורבותינו בעלי התוס' ואנחנו אחריהם כן הורגלנו לפרש וצורת ההלכה סובלת כל הפירושים כי מה לי שיאמרו אין עושין אלא ג' אומניות ונפרש שיתחיל בהן אבל שאר אומניות לא יתחיל בהן לכתחלה ואם התחיל גומר עד חצות ומה לי שיאמרו ג' אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות ונפרש עושין לכתחלה ושאר אומניות גומר, ודעת הרב ז"ל שכתב הראב"ד ז"ל הוא חקוק בפרק מקום שנהגו אבל אין בלשונו הכרח. וקרוב שהלך ר"מ ז"ל כשטת רבו שהוא מקובל בה וכן כתב הר"ם ז"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז"ל. ומה שכתב הראב"ד ז"ל לראיה מן התוספתא אינו מדוקדק או מנלן דסמכא היא ואי דוקא היא למה לא אסקוה בגמרא דילן כשאר מתניי' דלא איבררא לישנייהו ואדרבה אמינא כיון דלא קבעו מסדרי התלמוד בגמרא מכלל דלאו הכי פירושא דמתניתין: