מטילין שכר במועד עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב"ד ז"ל הא דלא כהלכתא וכו': ואני אומר שמועה זו מפורשת פ' מי שהפך את זיתיו גמ' מתני' קמייתא דגרסינן ת"ר טוחנין קמח במועד לצורך המועד שלא לצורך המועד אסור ואם טחן והותיר הרי זה מותר קוצצין עצים במועד לצורך המועד שלא לצורך המועד אסור ואם קצץ והותיר הרי זה מותר ובלבד שלא יערים מטילין שכר במועד לצורך המועד שלא לצורך המועד אסור ואם הטיל והותיר הרי זה מותר ובלבד שלא יערים איני והתניא מטילין כו' ג"א ואערומי כי האי גוונא מי אסיר ורמינהי מטילין שכר במועד לצורך המועד אחד שכר של תמרים ואחד שכר של שעורים ואע"פ שיש לו ישן מערים ושותה מן החדש תנאי היא דתניא אין מערימין בכך משום ר' יוסי בר' יהודה אמרו מערימין ע"כ לשון הגמ'. ולפום ריהטא משמע כדברי הראב"ד וכן נראה דעת ר"י אלפס שהשמיט מן הברייתא לשון של הערמה וגם השמיט השנית והביא הראשונה. אמנם ר"מ ז"ל רוח אחרת עמו והיה קשה לו באולי מה שהקשה מזאת הברייתא התלמוד שהרי אינן דומות זו לזו כי בברייתא הראשונה אסר להערים בעושה ומותיר ואילו בברייתא דאקשינן מינה אינו מתיר להערים שיטיל ויותיר אלא שאע"פ שיש לו ישן התירו לו שיעשה לצורך המועד בלבד ולא יותר ומערים ושותה מן החדש אבל להערים ולעשות שכר יותר מצורך המועד לא קא שרי. ועוד קשה לו מאי מערימין בכך דקתני אי כל הערמה חדא היא דלשון בכך משמע בזה הענין אין מערימין אבל בענין אחר מערימין ועוד אמאי קא מתרץ תנאי היא הוה ליה למימר ההיא רבי יוסי בר יהודה היא אלא ודאי ה"פ דתלמודא קא מתמה על לישנא דקתני בסיפא דברייתא דאם עשה בכולן לצורך המועד והותיר מותר ובלבד שלא יערים וקא מהדר ואערומי כה"ג שיעשה בענין שיותיר מי אסיר ואע"פ שלא עשה יותר מלצורך המועד ורמינהי כו' עד ואע"פ שיש לו ישן מערים ושותה מן החדש אלמא כשמערים ושותה מן החדש ואע"פ שיש לו ישן שהוא טוב מן החדש גורם להותיר שלא לצורך המועד בהערמתו ומתרץ תנאי היא ההיא ברייתא דמותיר דתניא אין מערימין בכך כלומר במותיר אבל בשותה מערימין ר' יוסי בר' יהודה אומר מערימין ואפילו במותיר וכל שכן בשותה מן החדש אלמא הא ברייתא דקתני מערים ושותה מן החדש דברי הכל היא ולפיכך פסק ר"מ ז"ל כאותה ברייתא אות באות וכתב וכן כל כיוצא בזה משום הנך דטוחנין וקוצצין השנויין בברייתא וכתב דיני המותיר בסמוך ולא הוצרך לבאר כאן דין איסור הערמה לפי שכבר כתבו למעלה וכדאסיקנא שהחמירו במערים מבמזיד ואילו רצינו לפרש מערימין בכך כלומר אין תורת הערמה בכך יהיה פשוט יותר דעת ר"מ ז"ל אבל איני רוצה לדחוק הלשון ואם אזכה למצוא נשנית ברייתא זו דרבי יוסי ברבי יהודה על ברייתא ראשונה דהוא מר זכיתי במקחי הרבה: