הופך אדם את זיתיו עד שהוא עושה בחול: כתב הראב"ד ז"ל אני לא מצאתי כן וכו': ואני אומר גם רבותינו הראשונים ז"ל נחלקו בזה וגם הספרים הישנים עם חדשים ריש פרק מי שהפך (דף י"א) כי רש"י ז"ל גורס זיתיו הפוכין וכן רוב הספרים החדשים כדברי הראב"ד ז"ל אבל ר"ת ז"ל ור"י אלפס ז"ל ובספרים הישנים גורס זיתיו להפוך ורבותינו בעלי התוס' ז"ל הסכימו כן ואמרו כי אפילו לפי הספרים שגורסין הפוכין יש לנו לומר דכי היכי דהפך את זיתיו במעטן ואינו דורכן הן אבודין כמו כן כשנתנן במעטן והגיעו זמנן להפוך אם לא יהפוך אותם הוי דבר האבד ע"כ. נמצאת אומר כי דברי ר"מ ז"ל דברי קבלה הם וגירסת שלו נראית עיקר דגרס ריש פירקן תניא כוותיה דרב שישא בריה דרב אידי אלו דברים שעושין לאבל את זיתיו הפוכין ג"א להפוך כדו לגוף פשתנו לעלות מן המשרה וצמרו לעלות מן היורה כו' אלמא כולה לשון עתיד מיתניא:
כל שיש עד שנוי. פ"ק דמ"ק וריש פרק מי שהפך זיתיו (דף י"ב) וכדפסיק ואמר הלכה כר' יוסי דמתני' דלא בעי שינוי:
וכן מכניס עד שלא תאבד. בירושלמי דפרק מי שהפך:
וכן כרם שהגיע זמנו עד כדי שלא תאבד. פ' מי שהפך: