1
כשם שמצוה עד והענוג בהלכות שבת. זה מפורש פרק כל כתבי הקדש (דף קי"ח) זה יום כפורים שאין בו כו' ויום כפורים ור"ה נקראו ימים טובים ומקרא קדש זיל קרי בי רב הוא:
2
וכן ראוי לאדם שלא יסעוד עד כאילו נטפל לעכו"ם. פ' ערבי פסחים (דף קי"ח):
3
שבעת ימי הפסח עד בהספד ותענית. עיקרה במגלת תענית ומביאה כן בכמה מקומות בתלמוד:
4
וחייב אדם להיות שמח עד ביין. פרק כל כתבי (שם) ובירושלמי פ"ק דחגיגה (דף ג') ובהרבה מקומות בתלמוד:
5
וכשהוא אוכל ושותה חייב עד פרש חגיכם. דברים אלו מבוארים בכתוב:
6
אע"פ שאכילה ושתיה במועדות כו' עד הלילה. במס' פסחים פרק אלו דברים (דף ס"ח) ופ"ג דביצה (דף ט"ו):